לישראל יש שחקנים בפרמיירליג האנגלית, בלה-ליגה הספרדית, בטופ העולמי של סבבי הטניס הנשי והגברי, ויש אפילו ישראלי ראשון ב-NBA, שעלה למגרשים בחודש שעבר. אבל כשזה מגיע למינוף ההצלחה מבחינה מסחרית, הספונסרים משאירים את היד בכיס. בין היתר בגלל שגם הטאלנטים לא חושבים מספיק בכיוון, ולא ממנפים את המעמד לחוזים, כמו לברון ג'יימס או דיוויד בקהאם. ארבעת הטאלנטים המובילים של הספורט הישראלי, ולמה אצלם זה לא עובד עדיין?
- יוסי בניון, ליברפול (29)
שכר שנתי: 6.45 מיליון דולרים
מינוף עסקי: המותג הכי חזק של הספורט הישראלי, וכל מה שיצא מזה היה פרסומת לגבינת "עמק" וקמפיין לפלאפון ספורט. מצד שני, למה שיצליח אם אפילו אתר אינטרנט אין לו
- שחר פאר, טניסאית (22)
רווחים מטורנירים ב-2009: 445 אלף דולרים
מינוף עסקי: לפני שנתיים הצליחה למנף את הבאזז סביבה לחסות עם אייפקס, אבל מאז ירדה בדירוג והבאזז דעך. עם זאת, היא היחידה ששומרת על קשר עם האוהדים, כמו מותגי ספורט מובילים בעולם - עם אתר ועם חשבון טוויטר
- עמרי כספי, סקרמנטו (21)
שכר שנתי: 1.16 מיליון דולרים
מינוף עסקי: הישראלי הראשון ב-NBA יוכל לנפץ את תקרת הזכוכית שמעמידים המפרסמים מעל הספורטאי הישראלי, אם יוציא את עצמו לרגע מהביצה המקומית. הסכם לכתיבת חוויות לאתר ONE (כפי שעשה לאחרונה), לא יביא אותו לשם.
- בן סהר, אספניול (20)
שכר שנתי: מיליון דולרים
מינוף עסקי: היה קמפיין אחד לפני שנתיים לחברת NO NAME שהוערך ב-60 אלף דולרים, אבל לא מעבר לזה. גם הוויכוח הציבורי סביב נושא גיוסו לצה"ל לא יעזור לו בטווח הקרוב לקבל טלפונים ממפרסמים. אתר אינטרנט? לא צריך להגזים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.