'תעבירו את זה הלאה': מודל חדש לקידום יזמים צעירים בהייטק הישראלי

הכתבה בשיתוף מרכז פרס לשלום

כל אחד יודע מהי אומת הסטארט-אפ, The startup nation וכנראה לא רק בישראל. כי הכינוי הזה, שדבק בישראל לפני כעשור וחצי, הפך להיות סימן הזיהוי המרכזי שלה כיום, ומבחינות רבות גם חלון הראווה שלה. אם פעם היינו מציגים בגאווה את התפוז הישראלי, או את החייל הצבר, היום אנחנו מציגים לראווה את ענף ההייטק הישראלי.

אבל הדרך מרעיון - אותו רעיון שצץ במוחו של יזם או יזמת הייטק צעירים - ועד להצלחה היא ארוכה מאוד, וקשה. למעשה, רעיונות רבים, גם כאלו שנחשבים מוצלחים מאוד, לא מגיעים אל קו הסיום לא משום שאינם איכותיים, אלא בשל המכשולים הרבים שניצבים בדרך. כל יזם ויזמת מתחילים, בטח ובטח בתחום ההייטק התחרותי והדינמי, זקוקים לליווי; למצפן שיוביל אותם אל הדרך הנכונה, ולמישהו שכבר היה שם, כדי שיגיד להם למה להתכונן ואיך להיערך כראוי לדרך המצפה להם.

"בסופו של דבר יזם צריך כמה שיותר לדבר עם יזמים אחרים, ללמוד מהניסיון שלהם, להבין את השטח", אומרת ליטל קיפרמן וקנין, מנהלת תחום חדשנות במרכז פרס לשלום ולחדשנות. "באקוסיסטם הישראלי נצבר ידע עצום, ויש חברות רבות שמציגות הצלחה מדהימה, אפשר לרתום את כל אלו לטובת יזמיות ויזמים צעירים, וכך בעצם גם לעזור ולחזק את האקוסיסטם עצמו, את הסביבה שבה מתפתח ומתקיים ההייטק הישראלי, ולגדל את דור העתיד של היזמים".

כדי ליישם את החזון והרעיונות הללו, ועל רקע חגיגות 25 שנים להקמת המרכז על ידי שמעון פרס ז"ל, נשיא המדינה לשעבר, השיק מרכז פרס את נבחרת החדשנות של ישראל. בנבחרת, המכונה על ידם ה-Dream Team, כלולות כמה מהחברות המובילות בישראל ובחו"ל לצד סטארט-אפים מובילים ויוניקורנים (סטארט-אפים השווים מעל מיליארד דולר). כולם יחד מציגים בגלריית החדשנות שבמרכז, אליה נבחר מדי שנה מחזור חדש של 45 חברות. במהלך השנה הקרובה, בהובלת מרכז פרס, חברי הנבחרת יעניקו ליווי ומנטורינג ליזמים צעירים מהם, שיאותרו בקול קורא מיוחד, מעין 'העבר את זה הלאה' בגרסת הייטק. ממש לאחרונה נחשף המחזור השני של הגלריה באירוע מיוחד.

בין החברות אשר לוקחות חלק בפעילות ניתן למצוא את אינטל, צ'קפוינט, אורבוטק, אדמה, התעשייה האווירית, אינטואיט, כתר, DSV ,SAP, סיילספורס, Merck, פינסטרה ועוד, לצד שמות כגון Cybereason ,Monday Papaya Global.

חדשנות בעבר, בהווה ובעתיד

מרכז פרס פתח את מרכז החדשנות של ישראל לפני כשנתיים מתוך מטרה להיות בית לחדשנות הישראלית ולהציג את הישגיה למבקרים במקום. אך הרעיון הכולל שמציג המרכז גדול הרבה יותר מזה: ברוחו של מקים ומייסד המרכז, המקום לא מסתפק רק בלהיות חלון הראווה של החדשנות הישראלית - אלא מתמקד במתן ערך וקידום החדשנות הישראלית. המטרה: הפיכת העולם לטוב יותר, לבטוח יותר, לשוויוני יותר, באמצעות החדשנות, הקדמה והטכנולוגיה.

 סר רונלד כהן בסיור בגלריית החדשנות של המרכז / צילום: אלעד מלכה

"מרכז פרס בא לקדם ולהפיץ בעולם את מורשת החדשנות של ישראל ב-100 השנים האחרונות ", מסביר חמי פרס, יו"ר מרכז פרס. "זה התחיל מהחזון של הרצל להקמת חברה חדשה ומוסדות חדשים בארץ ישראל, המשיך לחדשנות בתחום המזון, המים, החקלאות והאנרגיה - וכן לתחום ההגנה והביטחון. כל אלו היוו את הבסיס הראשון ליכולות הסטארט-אפ ניישן. כל כלכלת ישראל מבוססת על חדשנות".

אולם החדשנות לדבריו אינה מספיקה. "בעשורים האחרונים חברות רב-לאומיות, חברות הייטק וסטארט-אפים רבים הפכו להיות כוח חשוב בעולם, כוח בעל השפעה מכרעת על האנושות. רבות מהן מבינות כי הן יכולות לנצל את ההשפעה הזו לטובת הקניית ערכים של פיתוח וקידום בני קיימא, של גיוון, של עשיית טוב.

"כל אדם וכל חברה צריכים לאמץ כללים שיתרמו לקיימות של העולם: להיות מזהמים פחות, לפגוע פחות בטבע, לקדם זכויות ושוויון ועוד. בישראל, מאחר שאנחנו מדינה של שבטים, הנושא הזה חשוב מאוד. לכן המרכז שם דגש גדול בעניין הזה ושם לו מטרה לדאוג שישראל לא תהיה רק סטארט-אפ ניישן, אלא שתהיה גם אימפקט ניישן - שנדגיש את הערכים שלנו לתיקון עולם, ונטמיע אותם עמוק בפעילות הסטארט-אפים, הקרנות והחברות שאיתם אנחנו עובדים; שכל אלו יכוונו את השירותים ואת המוצרים שלהם כך שגם ישמרו על הסביבה ועל העולם, גם ישפרו את מצבו של האדם ואת מצבה של החברה האנושית, וגם יעשו את זה באופן הכי שקוף, הכי ישר, הכי אמין שאפשר. מפאת החשיבות שאנו רואים במטרה זו, בחרנו להביא לאירוע ההשקה של הגלריה את סר רונלד כהן, מאבות השקעות האימפקט בעולם, ובמסגרת פעילות הנבחרת שנוביל במהלך השנה נשים דגש רב על נושא זה".

"מפעל חדשנות שנבנה לטווח ארוך"

"כל מחזור של הגלריה שלנו מאפשר לחברות ולסטארט-אפים חדשים להגיש מועמדות ולקבל חשיפה לרעיון פורץ הדרך שלהם וגישה למעטפת הרחבה של המרכז, תוך הצטרפות לנבחרת", מרחיבה קיפרמן וקנין על המיזם עצמו. "זהו מפעל חדשנות שנבנה לטווח ארוך, כזה שייתן ערך לחברות המשתתפות וכן ליזמים הצעירים שייהנו מהידע שלהם".

 מימין לשמאל - סר רונלד כהן; ליטל קיפרמן וקנין, מנהלת תחום החדשנות במרכז פרס; חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות; עומר כילף, מנכ"ל אינוויז ובועז לוי, ומנכ"ל התעשייה האווירית / צילום: אלעד מלכה

"בבחירה בחברות שישתתפו במיזם אנחנו מקפידים שיהיה ייצוג רחב כמה שיותר למגוון הקיים באקו-סיסטם הישראלי, וכן להביא תפיסה אופטימית באשר לצורה שבה האקוסיסטם שלנו צריך להראות, תוך שימת דגש על צוות יזמים מגוון ועשייה למען חדשנות בת קיימא. כיום בגלריה, מתוך 44 חברות, מציגות שמונה חברות שמובלות על ידי נשים. באחוזים, זהו מספר גבוה בהרבה באופן יחסי ממה שאנחנו רואים בפועל בשוק, אך אנחנו מאמינים שזהו המקום שאליו אנחנו צריכים לכוון. נוסף על כך, בשנה האחרונה, שנת הקורונה, חלק מהחברות שנבחרו לגלריה שלנו כבר ביצעו הנפקה ראשונה, חברות רבות אחרות ביצעו סבבי גיוס, יש לנו שבעה סטארט-אפים שכבר היום מוגדרים כיוניקורן ועוד. לטעמי כיום החברות בגלריה משקפות את ההצלחה המסחררת של ענף ההייטק הישראלי".

כדוגמה מביאה קיפרמן וקנין את חברת Innoviz Technologies הפועלת בתחום הרכבים האוטונומיים. החברה הוקמה לפני כחמש שנים וחצי, נבחרה למחזור השני של גלריית החדשנות של מרכז פרס לפני פחות משנה - והיום כבר נסחרת בנאסד"ק, ונחשבת 'חד קרן' של ממש, בשווי של 1.4 מיליארד דולר.

"הקמנו את החברה מתוך מטרה לפתח פתרון טכנולוגי לאחד מ'צווארי הבקבוק' המרכזיים בתחום הרכבים האוטונומיים, הלידאר" (LiDAR sensor), מסביר עומר כילף, מנכ"ל Innoviz Technologies. "מדובר במערכת אשר 'משדרת' לרכב האוטונומי את סביבתו ומאפשרת לו להתנייד בה באופן עצמאי, אך המערכות שנמצאות בשימוש כיום מסורבלות מאוד, גדולות מאוד ויקרות מאוד, וידענו שאנחנו חייבים למצוא לכך פתרון.

"למרות שהרבה אנשים לא האמינו בנו, מאחר ומדובר במשימה מורכבת ומאתגרת מאוד, ידענו שאין כאן מקום לוותר לאור המחיר שהאנושות משלמת על הקטל בכבישים. אני מכיר זאת אישית, שכן אחותי נפצעה קשה מאוד בתאונת דרכים. עבורי זה היה ברור: חייבים לפתור את 'צוואר הבקבוק' הזה, ומהר".

"וכך קרה", הוא ממשיך, "פיתחנו את הטכנולוגיות הנדרשות, ואנחנו ממשיכים לפתח את הדור הבא של הטכנולוגיה הזו, ומבצעים עוד כמה פרויקטים מעניינים, כולל מיזם חדש עם חברת BMW, שיתחיל לפעול בעוד כשנה.

"כאן אני מתחבר לרעיון של מרכז פרס, ולאיש שהיה שמעון פרס ז"ל: אדם בעל אופטימיות אין סופית, שמבחינתו צריך לעשות כל מה שצריך כדי לפתור בעיות חשובות, ואין מקום להתייאש. גם אנחנו לא התייאשנו, ומצאנו פתרון לאתגר ששנים מנסים להתגבר עליו. שמחתי מאוד שאנשי מרכז פרס בחרנו בנו להיות חלק מהגלריה, ואני מקווה שיהיו עוד ועוד אנשים כמו פרס ז"ל, שימשיכו לחלום בלי הפסקה".

"המטרה שלנו היא לתת ערך", מסכמת קיפרמן וקנין. "לא רק לתת השראה, אלא גם לדעת לעודד, להוביל וללמד חדשנות. אנחנו רואים עצמנו כ'האבּ-על' מרכזי, הבית של כל היזמים, ואנחנו פה כדי לטפח ולהעצים את האקו סיסטם הישראלי".