שדרוג מקצועי או דווקא סיכון: האם רילוקיישן משתלם לקריירה?

ד', שותף בסטארט־אפ צעיר, הגיע לארה"ב במטרה לבסס את הפעילות המקומית מקרוב, כמי שמכיר את החברה בצורה הטובה ביותר. הוא נאלץ להודות מהר יחסית שמשהו לא עובד. לא רק שהוא הרגיש שהוא לא משתלב ולא תורם לסטארט־אפ, גם מבחינה אישית תחושתו הייתה שהוא חווה רצף כישלונות ניהוליים שאליהם לא היה רגיל, כאלה שרק פוגעים במסלול הקריירה שלו. כעבור שנה וחצי הוחלט בחברה שישוב ארצה, ולפעילות המקומית מונה מנהל אמריקאי. 

● "הבקשות לעבור עלו אקספוננציאלית מאז הרפורמה": ההייטקיסטים נוהרים לפורטוגל 
● מנכ"ל גוף ההשקעות הגדול בעולם מנתח את הסיבות לקריסת הבנק של ההייטק 
● פגשתי עשרות מנהיגים יוצאי דופן. אלה התכונות שמשותפות לכולם | חצי שעה של השראה 
● לקחים מהעבר: כך אפשר לזהות חברות במשבר רגע לפני קריסתן | ניתוח

הדיבורים התכופים על רילוקיישן כ"חלום מתוק" - כזה שאם הוא מתאים לכל בני המשפחה, יכול לא רק להיות מהנה אלא גם מקפצה לקריירה - משכיחים לעתים שיש מגוון שיקולים שחשוב להביא בחשבון. בדרך כלל, נהוג במובן זה להתייחס לאלמנט האישי ולהשתלבות כל בני המשפחה במדינה הזרה, אלא שגם בסולם המקצועי, החלטה לא נכונה עלולה לפגוע. עם זאת, כמובן שלהתנסויות חדשות יש יתרון לא מבוטל. אז האם רילוקיישן טוב לקריירה?

חיוני למעבר חלק - איזון בתא המשפחתי

תומר ניצן, ראש דסק ישראל ארה"ב בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, סבור שבמרבית המקרים ההצעה לרילוקיישן היא שדרוג מקצועי וניהולי. "זה שווה ערך לכל קידום, גם אם מדובר במילוי אותו התפקיד", אומר ניצן.

יתרה מכך, הוא רואה במעבר קידום מסוג אחר, היות שהוא מאפשר לגלות אצל העובדים תכונות כמו יכולת הסתגלות שמשלבת עמידה באתגר אישי. "כל חברה עושה את ניהול הסיכונים של עצמה - היא בוחנת מישהו שעשה שינוי אישי ורואה גם את ההתמודדות עם הנושא המשפחתי. כמנהל אתה מבין שיש שם עמוד שדרה, מערכת תמיכה שמאפשרת לו להיות פרודוקטיבי. ככל שיש יותר איזון לתא המשפחתי, ככה עולה היכולת להצליח בעבודה".

ייתכן שמסיבה זו, רוב העובדים שמבצעים רילוקיישן הם בעיקר רווקים - על פי נתוני קבוצת דיווידשילד מבית פספורטכארד, המתמחה בביטוחי בריאות בינ"ל לרילוקיישן, מאז שנת 2022 ועד היום, רבים מהעובדים שעברו לחו"ל אינם נשואים וללא ילדים.

לכך מתלווה מערכת שיקולים והחלטות תלוית מקצוע ותחום. האם ייתכן שההתרחקות תוביל להחמצת הזדמנות לקידום בארץ? ייתכן. אך לעתים זו דרך יצירתית לקידום כשהוא בלתי אפשרי בארץ. "לפעמים הגעת למשרה בכירה שבה אתה יודע שזו כבר תקרת זכוכית. כמובן שיש ניהול סיכונים אישי תלוי סיטואציה", מציין ניצן.

גם איה לחמי, מייסדת ומנכ"לית חברת הייעוץ AL Consultants, מזהה העדפה די ברורה למעבר לחו"ל, הן מהזווית הארגונית והן מבחינת העובדות והעובדים. "היום בגלל כל מה שקורה בארץ, המחאה, אי הוודאות והחרדה, אנשים מחפשים הזדמנויות שעדיין יהיו באותו הארגון שהם מכירים ואוהבים".

לדבריה, בדרך כלל מציעים רילוקיישן לעובד מוערך. "רוצים לקדם אותו בדרך אחרת כשהוא בשיא פריחת הקריירה. בחו"ל יש אתגרים ניהוליים חדשים, לכן לפעמים מהשיא הזה יש צניחה כשנתקלים בדברים שלא נתקלו בהם בישראל. זו יכולה להיות לא רק אכזבה אישית של העובד אלא גם של הארגון ממנו, בעוד שיש ברילוקיישן משהו שמייצר תקווה לעתיד ורוד".

למה כדאי לשים לב בעת המעבר?

אולם, חלום הרילוקיישן לא תמיד ורוד, ובמקרים מסוימים עלול להסתיים מוקדם מהצפוי. לכן, ממליץ ניצן מ־BDO לדאוג להגנות כבר בחוזה העבודה. "אחד הדברים הכי חשובים הוא לציין בחוזה מה קורה כשחוזרים לארץ - חשוב לדעת מה חבות המעסיק. הרי בארה"ב יכולים תוך יום לומר לך שהסתיימה עבודתך. חשוב לוודא האם ישולמו הפיצויים על שבירת השכירות, תשלום גני הילדים ועוד. חשוב לדאוג שיהיה מצנח שיעזור לצלוח את זה כלכלית ואדמיניסטרטיבית".

גם לחמי מ־AL Consultants מתייחסת לשיבות רשת הביטחון: "כדאי לשים לב שהוותק הארגוני נשמר מבחינה חוזית. יש מקומות שבהם הוא נקטע כשעוברים לישות חוזית אחרת. דבר נוסף שלא מתייחסים אליו הוא שזה לא תמיד נכון כלכלית. המעבר לחו"ל כרוך בהוצאות אדירות, גם כשהחברה השולחת סופגת את חלקן. כדאי לבדוק זאת רגע לפני קבלת ההצעה".

לחמי מתייחסת לבעיה נוספת במעבר לעבודה בארץ זרה - הרילוקיישן לא תמיד מצמיח את הקריירה כפי שרבים מצפים. "זה יכול להיות מאוד חיובי כל עוד שמים את הציפיות והחלומות במקום הנכון", היא אומרת. "זו הזדמנות אדירה ללמוד ולהתנסות, אבל צריך לבוא בעיניים מפוקחות. היום כולם מדברים על פורטוגל ועל ארה"ב, אבל אנחנו לא בהכרח מכירים את המדינות הללו. אנחנו כישראלים מאוד שונים ויש לעשות הכנה מקדימה".

הזווית הנסתרת: להיות מנהל בתרבות שונה

מורכבות נוספות ברילוקיישן נוגעת לזווית תרבותית - שלעתים עלולה אף לחבל בקריירה החדשה. סיון אביהוד, מנכ"לית חברת ניהול משאבי האנוש בארה"ב, Link2USA, נתקלה בכמה וכמה מקרים כאלה. "הצעות רבות לרילוקיישן מתקבלות בחברות רב־לאומיות שפועלות בישראל, השולחות עובדים מובילים למטה בחו"ל, כדי לצמוח שם", היא מספרת. "העניין הוא שצמיחה היא לא רק נגזרת של מקצועיות, אלא גם של נראות, של פוליטיקה ארגונית ועוד.

"בארץ כולם מדברים את אותה השפה, ולכל אחד קל להתברג. אבל בארה"ב למשל, זה שונה. פתאום לא רק המקצועיות נבחנת. במעבר לארה"ב העובד, שבלט עד כה במקצועיותו בזום, פתאום מגלה שיש לו יותר ממשקים, והיום הוא נבחן גם בשיחות מסדרון, כך שכל ההתנהגות והאישיות שלו נחשפת. פעמים רבות עובדים שעברו לחו"ל גילו שמעורבות שם פוליטיקה ותרבות ארגונית שהם לא הכירו, מה שעלול להיות בעוכריהם".

לדבריה, הרילוקיישן אומנם כן מייצר יותר הזדמנויות לנפץ תקרת זכוכית, "אבל זה בתנאי ששולטים באלמנטים התרבותיים. אנשים נמדדים לא רק ביכולות המקצועיות אלא גם בהשתלבות ובמדדים ניהוליים לכל דבר, כגון ברתימת הצוותים, שלא נבחנו כשהעובד היה בישראל, או שנמדדו בצורה אחרת".

האם יכול לפגוע בקריירה בהמשך הדרך? אביהוד סבורה כי "קריירה מאוד קשורה לביטחון, וכשאתה מאמין שאתה מנהל דגול, מקבל לכך גושפנקה בארץ, ואז במקום אחר אתה נכשל, זו מכה לביטחון העצמי שיכולה לגרום להעז פחות, בטח לשכירים. הרבה פעמים נוח להשתמש בתירוץ שזו המשפחה שלא התאקלמה, למרות שהסיבה האמיתית היא החשיפה להנהלה הבכירה שפתאום רואה אותך מקרוב, ויש לכך מחיר משמעותי".