גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רמת הסיכון העסקי בישראל גבוהה ממילא, אל תחריפו אותה

כלכלנים רבים הזהירו מפני השלכות הרפורמה המשפטית, אך אזהרותיהם לא הסבירו עד כמה מצב הכלכלה הישראלית שברירי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

הכותב הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים

בשלב מאוד מוקדם של הצעדים המשפטיים של הממשלה עלתה הטענה בפי כלכלנים רבים כי הרפורמה המשפטית, או ההפיכה, תפגע בכלכלה. הסימוכין לכך עלו בעיקר ממחקרים כלכליים השוואתיים בין ארצות, שהראו כי פגיעה בדמוקרטיה דרך החלשת כוחה היחסי של מערכת המשפט פוגעת בכלכלה. גם בנק ישראל וגם הכלכלן הראשי במשרד האוצר אמצו הערכה זו.

אך פרסומים אלו, שזכו להד ניכר, לא הסבירו מספיק את המנגנון שדרכו משפיעים הצעדים המשפטיים על הכלכלה. אנסה לעשות זאת ברשימה זו וכן להראות שההשפעה של צעדים אלה בישראל עלולה להיות קשה יותר מאשר בארצות אחרות.

סיכון משקיעים

המנגנון הכלכלי שדרכו משפיעים הצעדים המשפטיים נקרא סיכון משקיעים. זו רמת הסיכון שרואה מולו משקיע או רואה משקיעה בבואם להשקיע בחברה ישראלית שבבעלותם או בהקמת חברה חדשה. מדובר פה בהשקעה בהון פיזי, לא פיננסי, כלומר בהשקעה במבנים, ציוד, מכונות ושאר מוצרים המשמשים את תהליך הייצור.

החלשת מערכת המשפט מגדילה את הסיכון של משקיע או משקיעה בעסק, מפני שאם יסבלו מתחרות לא הוגנת, או לא יקבלו את התנאים הנדרשים מהממשלה, הם יצפו לסיוע ממערכת המשפט. אך אם זו תיחלש, סיוע זה יימנע מהם, ולכן משקיעים רואים מולם סיכון גבוה יותר. כתוצאה מהגדלת הסיכון, הם ישקיעו פחות, ולכן ההון במשק יקטן. מאחר שבכל משק מודרני התוצר הלאומי הוא תוצאה של הון פיזי ושל עבודה, אם ההון יקטן, גם התוצר וההכנסה יקטנו, בעיקר של העובדים, שכן הקטנת הון פוגע בשכר.

ההבנה שזהו התהליך שעלול לקרות בישראל מובילה לכמה נקודות נוספות. ראשית, דירוג האשראי שישראל מקבלת מסוכנויות הדירוג השונות אינו קשור לסיכון המשקיעים. הוא מדרג את הסיכון שממשלת ישראל לא תשלם את חובותיה. סיכון זה נמוך מאוד בישראל, מפני שהחוב הציבורי נמוך יחסית, והגירעון של המגזר הציבורי נמוך גם כן. גם אם הירידה בתוצר תגרום לירידה בגביית מסים, הממשלה תתגבר על כך בקלות על־ידי הורדת הוצאות דרך קיצוץ תקציבי. הממשלה הנוכחית וגם קודמותיה הוכיחו כי אין להן עכבה לנקוט בצעדים כאלה, כי אין להן רגישות חברתית רבה. לכן הציפיה לכל דירוג אשראי כאילו הוא חורץ את גורל המשק והצעדים המשפטיים היא מוטעית. אין בין הנושאים קשר.

נקודה שנייה הקשורה למכניזם זה היא ההבנה שבישראל יש כבר סיכון משקיעים גבוה בשל הסכסוך הישראלי־ערבי. מדד מצרפי טוב לסיכון זה הוא היחס בין ההון הפיזי לתוצר. ההסבר לכך הוא טכני אך פשוט יחסית, וכל כלכלן מצוי יכול לחשב זאת. היחס הנכון לחישוב הוא לא עבור התוצר הכולל, אלא עבור המגזר העסקי בלבד. הסיבה לכך היא שבמדידת התוצר הכולל מוסיפים כמה גורמים שאינם מתאימים לחישוב כזה, כמו התוצר במגזר הציבורי, מלאי הדיור בבעלות פרטית ואומדן שירותי הדיור שלו.

כאשר אנו משווים את היחס בין ההון לתוצר במגזר העסקי בין ישראל, ארה"ב ומדינות אירופה, אנו רואים כמה גבוה הסיכון בישראל. בעוד שבארה"ב יחס זה הוא 1.6, ובארצות מערב אירופה אפילו 2, בישראל היחס הוא 1. לכן הסיכון בישראל גבוה בהרבה מאשר בארה"ב, ועוד יותר מאשר במערב אירופה. לכך יש כבר עלות גבוהה, שכן ההכנסה בישראל הייתה יכולה להיות גבוהה ב־26%, אילו רמת הסיכון הייתה כמו בארה"ב וגבוהה ב־40% אילו דמינו למערב אירופה.

הקטנת התוצר הלאומי

הנקודה השלישית קשורה לשנייה בקשר עמוק. קל לראות בחישוב פשוט כי השפעת העלאת הסיכון גבוהה יותר ככל שהסיכון גבוה יותר. כלומר הצעדים המשפטיים בישראל, אם יגדילו את סיכון המשקיעים, יקטינו את התוצר, כלומר את ההכנסה, ביותר מאשר בארצות אחרות, בהן רמת הסיכון לפני הצעדים נמוכה יותר.

מכאן שהאומדנים שעשו כלכלנים בהסתמכם על עבודות מחקר שהשתמשו בארצות אחרות היו כנראה אומדני חסר, והפגיעה בכלכלת ישראל עלולה להיות קשה אפילו עוד יותר. זאת משום שישראל כבר נמצאת במצב של סיכון משקיעים גבוה. לכן, התוצר וההכנסה בישראל נמוכים יחסית לארצות אחרות, ואם הצעדים המשפטיים יימשכו, ההכנסה יחסית לארצות אחרות עלולה לרדת עוד יותר.

עוד כתבות

היועמ''שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר

למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת - זאת למרות שהיועמ"שית הודיעה כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה מאחר שהמציאות השתנתה, וההצעה הקודמת "אינה מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת" ● שרי המחנה הממלכתי הגישו ערר על החלטת ועדת השרים

לירון דורון-לוי, מנכ''לית מרכז השלטון המקומי הנכנסת / צילום: שמרית מאור

לראשונה: מונתה מנכ"לית למרכז השלטון המקומי

לירון דורון-לוי מונתה למנכ"לית מרכז השלטון המקומי ותהפוך לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הבכיר ● דורון-לוי תיכנס לנעליו של שלמה דולברג, שהודיעה על פרישה לאחר מעל לעשור

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

סטנלי לפידוס / צילום: לינקדאין

היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

סטן לפידוס המציא מחדש את בדיקות הפאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם ואז שינה לגמרי את האופן שבו מאבחנים את סרטן המעי הגס ● בשבוע הבא הוא יגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Biomed 2024, ויש לו כמה עצות ליזמים צעירים

מאיר שטייגמן ועדי ויצהנדלר, מייסדים שותפים ב־Valoo / צילום: קרן גנור

הקרן שאוספת מניות מחברות הייטק למען ילדים שניצלו ב־7 באוקטובר

חברת Valoo משיקה את קרן "למען הילדים", המבוססת על גיוס מניות סקנדרי של חברות טק עבור תרומות ● עד כה נאספו מניות בשווי של כ–20 מיליון דולר, והיעד הוא להגיע ל–100 חברות עד סוף השנה ● ישראל מתגייסת

שופטי העליון דוד מינץ, יעל וילנר ויצחק עמית. הסכימו פה אחד בפסיקה / צילומים: רפי קוץ, דוברות הרשות השופטת

הפסיקה שמטלטלת את מוסד "הידועים בציבור": ההשלכות והמשמעות

לאחרונה קבע העליון כי בני זוג שחיו יחד שנה וחצי ותכננו להתחתן אינם ידועים בציבור ● מומחים לדיני משפחה מזהירים משינוי התייחסות מצד מוסדות פיננסיים ומסבירים כיצד יש להיערך

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

מנכ"ל מקורות חושף איך סייעו להציף מנהרות בעזה ואיך נערכים לתרחיש של הסלמה

חברת המים הממשלתית "מקורות" התגייסה בחודשים הראשונים למלחמה למשימה דחופה וחשאית - הצפת מנהרות הטרור בעזה ● בראיון מספר המנכ"ל עמית לנג על הניסויים שנערכו בארץ, והציוד שהוטס בדחיפות ● וגם: עד מתי יהיה ניתן לדעתו למנוע את התייקרות המים?

צילומים: AP (Eric Risberg, Jeff Chiu), עיצוב: טלי בוגדנובסקי

שתי ענקיות, מודל עסקי שעומד למבחן ויכולות דמיוניות: מרוץ ה-AI בנקודת רתיחה

השבוע האחרון היה אחד הדרמטיים מאז פרצה לחיינו מהפכת הבינה המלאכותית ● OpenAI השיקה את GPT 4o, מודל מהיר פי שניים מהקודם לו - ובחצי מהעלות ● גוגל מנסה להוכיח שהיא לא מדשדשת מאחור ומשדרגת את ג'מיני ● במקביל צצו דיווחים על הסכם לשילוב ChatGPT באייפון ● מהי מטרת-העל של החברות?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה מקדמת שינוי דרמטי בשעות המסחר. הפרטים המלאים

הבוקר מפרסמת הבורסה קול קורא לציבור, כדי לשמוע את הערותיו, לבחינה של אחת משתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר ● המשמעות היא הפיכתה של הבורסה לאחת הבורסות עם הכי הרבה ימי מסחר פעילים בעולם ● "היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים"

ג'רום פאוול, יו''ר הפד / צילום: ap, Susan Walsh

האינפלציה בארה"ב סיפקה זריקת אופטימיות למשקיעים. האם היא תישמר?

מדד המחירים לצרכן בארה"ב עמד בחודש אפריל בציפיות הכלכלנים עם קצב שנתי של 3.4% ● מדובר בהתמתנות קלה באינפלציה ששלחה את וול סטריט לעליות, אך רפי גוזלן מאי.בי.אי פחות אופטימי: "יהיה קשה למתן את רמות המחירים"

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט בנתניה של עמרם אברהם. גיוס של 200 מיליון שקל לפי שווי שוק של מיליארד שקל / הדמיה: Viewpoint

עוד הנפקות בדרך? אלה חברות הנדל"ן שהשוק מעריך שייכנסו בקרוב לבורסה

עוד ועוד סימנים מצביעים על כך ש"גל" הנפקות של חברות פרטיות עומד להגיע מכיוון ענף הנדל"ן, בעיקר בתחום המגורים ● "למרות התקופה הקטסטרופלית שבה אנחנו נמצאים, אנשים מסתכלים קדימה ורואים הזדמנות עסקית"

ד''ר דורון בסר, מנכ''ל אנויז'ן מדיקל / צילום: אנויז'ן מדיקל

מסיימת את דרכה בבורסה: אנויז'ן מדיקל תימכר ב-1.5 מיליון דולר בלבד

ביהמ"ש אישר לאלפא קפיטל של מרטין לרכוש את הפעילות והקניין הרוחני של החברה, אך השלד הבורסאי יימכר בנפרד בהמשך ● המסחר במניית אנויז'ן מושעה מחודש מרץ, והחברה נסחרת לפי שווי של 2.3 מיליון שקל

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

בניין חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

הפיתוחים שהפכו את טבע מחברה גנרית במשבר למניה לוהטת

מניית חברת התרופות הישראלית טבע כמעט הוכפלה תוך שנה, ובוול סטריט מתלהבים מצבר תרופות המקור שלה ● האם החברה שהתרגלה "להעתיק" תרופות, תדע להצמיח שוב את החדשנות?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מאותת שוב לבנקים - שמרו על דיבידנד מצומצם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי שלח מכתב לראשי המערכת הבנקאית לקראת פרסום דוחות הרבעון הראשון של השנה שיחלו בשבוע הבא ● "המצב הגאופוליטי הנוכחי מחייב המשך בחינה שמרנית ומושכלת של תכנון ההון, של מדיניות חלוקת הדיבידנדים ושל ביצוע הרכישות העצמיות", הוא כתב ● מכתב דומה נשלח גם ברבעון הקודם

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

בנייני מגורים בירושלים. הארנונה צפויה להתייקר / צילום: איל יצהר

מאות שקלים בשנה למשק בית: הארנונה צפויה להתייקר ב־2025 ביותר מ־5%

עפ"י נוסחת העדכון השנתית, הארנונה תעלה בשיעור של 5.29% בשנה הבאה - זאת לאחר עלייה של 2.68% ב־2024 ועלייה מצטברת של כמעט 10% משנת 2020 ● מדובר בתוספת השנתית הגבוהה ביותר לארנונה מאז שנת 2000 לפחות