סינוואר השקיע עשורים בלמידה על איך עובדת הנפש הישראלית

יחיא סינוואר, שהוביל אסטרטגיה המבוססת על ניצול מוכנותה של ישראל לבצע עסקאות חילופי אסירים ושבויים, היה בעצמו כלוא בישראל שני עשורים

מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר / צילום: ap, John Minchillo
מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר / צילום: ap, John Minchillo

כשמנהיג חמאס, יחיא סינוואר, נכלא בישראל לפני יותר מעשור, הוא הסביר לקצין ישראלי תיאוריה שהיא כיום מרכזית במלחמה בעזה.

סינוואר אמר שמה שישראל מחשיבה לכוח שלה - שרוב הישראלים משרתים בצבא ושיש לחיילים מעמד מיוחד בחברה - הוא חולשה שאפשר לנצל. כך מספר יובל ביטון, שבילה זמן עם סינוואר כמנהל הקודם של מחלקת המודיעין של שירות בתי הסוהר. הרעיון הזה הוכח כנכון ב־2011, כאשר סינוואר היה אחד מ־1,027 אסירים פלסטינים ששוחררו עבור חייל ישראלי אחד.

מאדריכל הטבח ועד השותף של מוחמד דף: בכירי החמאס שמושכים בחוטים
ה"ניו יורק טיימס" בגילויים חדשים על הכסף שמימן את מתקפת חמאס

כעת, מחזיק סינוואר ב־138 חטופים ישראליים, ביניהם חיילים, ומנהיג חמאס מהמר על כך שיוכל לכפות את שחרורם של אלפי אסירים פלסטינים ולהביא להפסקת אש קבועה. הוא נסמך על הכרתו של החברה הישראלית, לאחר שלמד אותה בכלא במשך 20 שנה, למד עברית, צפה בחדשות ישראליות והצליח לתפיסתו להבין את הנפש הישראלית.

אבל לפני שיוכל לבצע עסקה כלשהי, ארגון הטרור שהוא מוביל יצטרך לשרוד את מתקפת הנגד החזקה של ישראל. אם חמאס עשה חישוב שגוי, ייזכר סינוואר כמי שניצח על הריסת רצועת עזה ומיטוט חמאס - וגם ייהרג בעצמו.

כבר היום, ההימור של סינוואר עלה ביוקר: הוא הוביל להרס נרחב בכל רחבי הרצועה ולמותם של קרוב ל־18 אלף פלסטינים.

ישראל אומרת שבכוונתה להשמיד את הנהגת חמאס ברצועה, כולל את סינוואר, ולמנוע מהארגון לתמיד את האפשרות לאיים על יישובים ישראליים, לאחר מתקפת ה־7 באוקטובר בה נרצחו 1,200 ישראלים, רובם אזרחים. ועדיין, לאחר הסכם שהוביל לשחרורן של נשים וילדים בתמורה להפסקת אש זמנית, שקרס מוקדם יותר החודש, ניצבת ממשלת ישראל מול לחץ גובר לעבוד עם סינוואר לשחרור החטופים הנותרים. "הוא מבין שישראל תשלם מחיר כבד", אמר ביטון. "הוא מבין שזו נקודת החולשה שלנו".

מאז הפך למנהיג חמאס בעזה ב־2017, ספר הכללים של סינוואר בעיקרו התבסס על תזכורות קבועות לישראל שהיא נמצאת בסכסוך עם הפלסטינים; לרגע אחד, בפעולה קונסטרוקטיבית יחד עם ישראל וברגע אחר בשימוש באמצעים אלימים למטרות פוליטיות. יש לו היסטוריה של ציד משתפי פעולה פלסטיניים עם ישראל והגישה שלו למשא־ומתן בעניין החטופים נראתה בעיני חלק מהישראלים כניסיון לבצע לוחמה פסיכולוגית.

בזמן הדיונים על עסקת החטופים לאחרונה, הוא חתך את התקשורת למשך כמה ימים כדי ללחוץ על ישראל להסכים להפוגה שתאפשר לחמאס להתארגן מחדש, כך על־פי מתווכים מצריים. כששוחררו החטופים, הם שוחררו בקבוצות במהלך כמה ימים, במקום בפעימה אחת, מה שיצר חרדה יומיומית בקרב ישראלים רבים.

סינוואר, בראשית שנות ה־60 לחייו, אמר מאז למתווכים מצריים שהמלחמה לא תיגמר במהירות כפי שנגמרו סבבי אלימות קודמים בעזה, ועלולה להתמשך שבועות רבים, אינדיקציה לכך שהוא רוצה לסחוט מישראל מה שיוכל עבור החטופים הנותרים.

כיום, סינוואר הוא מקבל ההחלטות העיקרי בחמאס, בתור המנהיג הפוליטי הבכיר ביותר של ארגון הטרור בעזה, והוא עובד מקרוב עם הזרוע הצבאית בארגון. מנהל הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, נמצא בדוחא, וסגנו סאלח ערורי נמצא בביירות. בעוד שהנהגת חמאס בזמנים רגילים מקבלת החלטות על בסיס הסכמה בין המנהיגים, בישראל חושבים היום שסינוואר ומחבלי חמאס שאיתו בעזה מנהלים את המלחמה בימים אלה באופן מצומצם יותר. דוברים של חמאס לא הגיבו לבקשות תגובה לגבי סינוואר והאסטרטגיה של הארגון.

לאחר סיום ההפוגה החודש, הודיעו בחמאס שנותרו בידי הארגון רק חיילים ואזרחים עובדי צה"ל, ואמרו שלא ישחררו עוד חטופים לפני שישראל תפסיק להילחם. הארגון הודיע שהוא מוכן לשחרר את כל בני הערובה בעזה תמורת כל הפלסטינים הנמצאים בבתי כלא בישראל - לפי הערכות, יותר מ־7,000 איש. בישראל אומרים שחמאס מחזיק גם חיילים וגם אזרחים.

האסטרטגיה של ישראל לחילוץ שאר החטופים מתמקדת בהתקדמות בשדה הקרב, במטרה לכפות על חמאס לשחרר אותם. התיאוריה של בכירים ישראליים היא שחמאס הראה נכונות לעשות משא־ומתן על שחרור הנשים והילדים, בגלל שישראל פלשה לעזה והחלה ללחוץ על הארגון מבחינה צבאית.

כוחות צה"ל כעת נמצאים בלחימה בחאן יונס, שם גדל סינוואר, והשבוע כיתרו את ביתו, צעד סמלי בעיקרו בגלל שסינוואר מתחבא מתחת לאדמה במקום אחר.

ישראל הבטיחה להרוג את סינוואר ואת כל ההנהגה הבכירה של חמאס, אבל בכירים שלחו מסרים מעורבים לגבי מוכנותה של ישראל להרשות למחבלי חמאס בדרג נמוך לברוח מהרצועה.

"סוגיית האסירים היא עניין אישי עבורו"

אחת הסיבות למתקפת ה־7 באוקטובר הייתה לחטוף חיילים כדי להחליף אותם בשבויים פלסטיניים, על־פי אנליסטים פוליטיים פלסטיניים.

כששוחרר סינוואר בעסקת שליט ב־2011, הוא חשב שחמאס היה צריך ללחוץ חזק יותר לשחרור פלסטינים שהיו אחראים על פיגועים בהם נרצחו ישראלים ונגזרו עליהם כמה מאסרי עולם, כך אמרו אנשים המעורבים בדיונים. כששוחרר, אמר סינוואר לאסירים שנותרו מאחור שיעבוד לשחרורם, אמרו אותם אנשים.

"זה עניין אישי", אמר מחאימר אבוסדה, פלסטיני שלפני המלחמה לימד מדעי המדינה באוניברסיטת אל־אזהר בעזה. "הוא לא חש בנוח לצאת מהכלא ב־2011 ולהשאיר את חלק מחבריו מאחור".

אם יתחילו מחדש דיונים על שחרור מחבלים, גרשון בסקין, פעיל שלום ישראלי שעזר לתווך בעסקת שליט, אמר שישראל לא צפויה להיכנע לדרישותיו של סינוואר ולהסכים לשחרור הפלסטינים הנחשבים למסוכנים ביותר. סינוואר, שנלחם בישראל במשך יותר מעשור מאז ששוחרר, הוא דוגמה ניצחת לעובדה ששחרור אסירים שנכלאו במאסר עולם הוא צעד מסוכן מבחינת ישראל, כך אמר. "הוא הסיבה העיקרית שלא יסכימו לכך", אמר בסקין. "הם כבר עשו את הטעות הזו פעם אחת".

הקרבה למייסד והתאווה לרצח משת"פים

כחבר בחמאס, בילה סינוואר יותר שנים בכלא מאשר מחוצה לו. לפני שנכלא, היה סינוואר קרוב למייסד החמאס, שייח' אחמד יאסין, שבעצמו שוחרר בעסקת ג'יבריל, במסגרתה שוחררו יותר מאלף מחבלים פלסטיניים תמורת שלושה חיילים ישראלים.

סינוואר עבד עם המנטור שלו כדי לצוד משת"פים פלסטינים שהיו חשודים בשיתוף־פעולה עם ישראל, כך אמרו בכירים ישראליים. משטרת ביטחון הפנים שהקים סינוואר הייתה גוף שהתפתח אחר כך להיות הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עיז א־דין אל־קסאם, כך אמרו הבכירים הישראליים.

דיוקנו של השייח' יאסין בעזה. ''סינוואר עבד איתו במטרה לצוד פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל'' / צילום: Shutterstock
 דיוקנו של השייח' יאסין בעזה. ''סינוואר עבד איתו במטרה לצוד פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל'' / צילום: Shutterstock

ב־1988, ישראל עצרה אותו. במהלך סדרה של חקירות, הסביר סינוואר איך עצר פלסטיני חשוד בשיתוף־פעולה עם ישראל בזמן שהאיש היה עם אשתו במיטה, על־פי תיאורים ממסמכי המשפט כפי שדווחו בתקשורת הישראלית. הוא קשר מטפחת סביב עיניו של האיש, ששמו היה ראמזי, והסיע אותו למקום בו נחפר קבר. שם חנק אותו סינוואר עם כאפייה, סמל מוכר של הפלסטינים. "אחרי שחנקתי אותו, עטפתי אותו בתכריך לבן וסגרתי את הקבר", אמר סינוואר בהודאתו. "אני בטוח שראמזי ידע שמגיע לו למות".

בתקרית נוספת, אמר סינוואר שהוא מאמין שאחיו של פעיל חמאס משתף פעולה עם הישראלים, כך סיפר מיכאל קובי, שהיה אחד מהאנשים שחקרו את סינוואר במשך יותר מ־100 שעות בשביל שב"כ. סינוואר אמר שביקש מפעיל החמאס להזמין את אחיו לפגישה, והם הכניסו אותו לקבר וקברו אותו חי, אמר קובי.

כבר ב‏־1989, אמר סינוואר שהוא מתכנן להקים יחידות שיעשו פשיטות לתוך ישראל ויהרגו ויחטפו אנשים, הוסיף קובי. סינוואר היה מעורב בחטיפה וברצח של שני חיילים ישראלים, ובהריגת ארבעה פלסטינים, כך על־פי צה"ל. הוא נידון למספר מאסרי עולם ושהה במשך 22 שנה בכלא.

פניו לשלום? לפחות ככה שידר מהכלא

ארגון חמאס היה בחיתוליו כאשר סינוואר נכלא. הוא התפתח בעזה מתוך האחים המוסלמים, תנועה חברתית ואיסלאמיסטית שמקורה במצרים. בשנה בה נעצר, פרסם חמאס אמנת עקרונות שאחת ממטרותיה הייתה השמדת ישראל.

סינוואר היה חבר רב־השפעה בארגון, אפילו מתוך הכלא. אסירים הם אחד מארבעה יסודות הכוח של חמאס, לצד חברים בארגון ביהודה ושומרון, בעזה ובגולה מחוץ לשטחים הפלסטיניים, כך אומרים בכירים ישראלים וחוקרים עצמאיים. ככלל, ישראל מחזיקה אסירים מאותם ארגוני טרור באזורים שונים של הכלא, כך אמרו קציני שב"ס בדימוס. חברי חמאס ביססו היררכיות בתוך בתי הכלא, הדומות למבנים של הארגון מחוץ לו, ובוחרים בכל כלא מנהיג מקומי, וכן מנהיג כללי של כל האסירים, כך אמרו הקצינים.

בשתי הזדמנויות שונות, בחרו חברי חמאס להפוך את סינוואר למנהיגם בכל מערכת הכלא, אמר ביטון. גם בזמנים בהם לא היה המנהיג, הייתה לסינוואר השפעה רבה על האנשים שכן הנהיגו את התנועה, אמרו ביטון וקובי.

בשנת 2000, הפלסטינים החלו בפעילות אלימה נגד ישראל בשטחים ובעזה לאחר קריסת השיחות על הקמת מדינה פלסטינית. חמאס החל להיות מעורב בהתקוממות, שנודעה לימים כאינתיפאדה השנייה, וביצעה התקפות וכמה מפיגועי ההתאבדות הקטלניים ביותר שידעה ישראל. התפקיד שמילא סינוואר באינתיפאדה השנייה, אם בכלל, אינו ברור.

ב־2004, נראה שצצו אצלו בעיות נוירולוגיות, והוא החל לדבר באופן לא ברור והתקשה ללכת, אמר ביטון. רופאים בדקו אותו ומצאו אצלו אבצס במוח שסיכן את חייו. הם הביאו אותו מהכלא לא רחוק מבאר שבע לבית החולים סורוקה, שם נותח. לאחר ניתוח מוצלח, חזר סינוואר לכלא והודה לרופאיו על כך שהצילו את חייו, כך סיפרו קציני שב"ס לשעבר.

סינוואר נתן לבכירים הישראלים להרגיש שהוא רוצה לעצור את האלימות - לפחות בטווח הקצר. בסוף האינתיפאדה השנייה ב־2005, רואיין סינוואר על־ידי עיתונאי ישראלי כשהיה בכלא. סינוואר אמר לעיתונאי שחמאס יהיה פתוח לרעיון של הפסקת אש ארוכה עם ישראל שהוא אמר שתעזור לייצב את האזור, אבל לעולם לא יכיר בישראל כמדינה. הוא אמר בזמנו שהוא מבין שחמאס לא תוכל לעולם להביס את ישראל מבחינה צבאית.

אבל חמאס, אמר סינוואר, הוא ארגון עיקש. "בדיוק כפי שמיררנו את החיים ליהודים בזמן העימות", אמר בעברית, בהתייחסות לאינתיפאדה, "נמשיך למרר להם את החיים במשא־ומתן על הפסקת אש".

המעורבות בחטיפת גלעד שליט

ב־2006, הפתיעו מחבלי חמאס חיילים ישראלים בעמדת פיקוד בגבול רצועת עזה וחטפו את החייל בן ה־19 גלעד שליט. אחד האנשים האחראים לתכנון החטיפה, על־פי קצינים ישראליים בכירים, היה אחיו הצעיר של סינוואר, מוחמד. השיחות על שחרור שליט נגררו במשך שנים.

בכלא, סינוואר והאסירים האחרים בילו את רוב חייהם בתאים בהם היו בין שלושה לשמונה אסירים, והם יצאו פעמיים ביום לחצר הכלא, שם יכלו לעשות הליכות במשך כשעה וחצי. הם לימדו אחד את השני אנגלית ועברית וקראו היסטוריה ואת הקוראן, אמר ביטון.

בזמן המשא־ומתן בין ישראל וחמאס לגבי שחרור שליט, סינוואר דחף לכך שישוחררו פלסטינים שנכלאו בגלל שרצחו ישראלים. הוא רצה לשחרר את מי שהיו מעורבים בפיגועים באינתיפאדה השנייה שהרגו ישראלים רבים, כמו למשל בפיגוע במלון פארק שנעשה בליל הסדר, כך אמרו ביטון, בסקין, ובכיר מצרי שעזר לתווך בעסקה.

סינוואר היה כל כך קיצוני בדרישותיו, שישראל הכניסה אותו לבידוד כדי לצמצם את השפעתו בתוך חמאס, אמרו ביטון והקצין המצרי. בסופו של דבר, שחררה ישראל חלק מהפלסטינים שהואשמו ברצח ונחשבו מסוכנים, כולל את סינוואר עצמו, שבקושי נכנס לרשימה, בגלל שלישראל היו הסתייגויות לגבי שחרורו, אמר בסקין. "לשחרר אותו היה הטעות הגדולה ביותר בהיסטוריה של ישראל", אמר קובי, מי שחקר אותו כאסיר.

שבוע אחרי שחרורו ב־2011, אמר סינוואר לסאפא פרס, סוכנות ידיעות פלסטינית, שהאפשרות הטובה ביותר לשחרור אסירים שנותרו בישראל הייתה חטיפה של חיילים ישראליים נוספים.

כשחזר לרצועת עזה, הגיע למקום שנראה אחר לגמרי. כעת, שלט בה חמאס לאחר שלקח את השלטון בכוח מהרשות הפלסטינית, שיש לה הכרה בין־לאומית. מכשול קרקעי ניתק את הרצועה משאר מדינת ישראל.

סינוואר שוב הפעיל את השפעתו בחמאס. בזמן המלחמה ב־2014, היה מעורב בציד וברציחת פלסטינים החשודים כמשתפי פעולה עם ישראל, כך אמרו בכירים ישראלים ומצריים. חמאס כינה את הרציחות "מבצע חניקת הגרונות", על־פי ארגון אמנסטי, שאחר כך תיעד את המקרים.

אחד מהנרצחים שנמצאו עם פגיעות ירי רבות היה דובר חמאס הקודם איימן טהא, על־פי אמנסטי. טהא היה איש קשר בין חמאס והמודיעין המצרי, על־פי בכירים מצריים, שמאמינים שסינוואר הורה להרוג אותו בגלל חשש שהוא מדליף מידע לגבי הקשרים של חמאס לאיראן. חמאס בזמנו אמר שנראה שטהא נהרג בהפצצות של חיל האוויר הישראלי.

ב־2016, סינוואר היה מעורב בהחלטה להוציא להורג מפקד בכיר של הזרוע הצבאית, מחמוד אישטאיווי, כך אמרו בכירים ישראלים ומצריים ואדם המקורב למפקד שנרצח. הסיבה לרציחתו לא ברורה. בכירים מצריים אומרים שסינוואר עצר את אישטאיווי ושכנע את חמאס שהוא מרגל עבור ישראל. בכיר בחמאס אמר שאישטאיווי הלשין על פעילות חמאס למדינות ערביות אחרות.

לפני מותו, אמר אישטאיווי למשפחתו שמוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית, ביקר אותו והורה לבכירים אחרים בחמאס לשחררו, כך אמר אדם הקרוב לאישטאיווי. הוא נרצח בכל אופן. בזמנו, הודיעו בחמאס שהמפקד הוצא להורג בגלל פשעי "התנהגות ומוסר".

סינוואר יצא למלחמה - ואז גילה את טעותו

שנה אחר כך, נבחר סינוואר למנהיג חמאס בעזה על־ידי חברי הארגון. מנהיגים אחרים בחמאס הבטיחו לחברים שהיבחרותו כמנהיג בעזה לא תגרור את הארגון לסבבים חדשים של אלימות כלפי פנים וכלפי חוץ, על־פי בכירי חמאס.

סינוואר שוב אמר בפומבי שחמאס מחויב לשחרור כל אסיר פלסטיני הנמצא בבתי הכלא הישראליים. הוא גם לא חיכה לפני שהחל בשיחות לפיוס בין חמאס והפלגים השולטים ביהודה ושומרון, והזהיר ש"ישבור את המפרקת" של כל מי שיעמוד בדרכו. השיחות האלה לא הצליחו להתקדם, וניסיונות פלסטיניים להקמת מדינה משלהם הסתבכו בגלל מחלוקות פנימיות.

ב־2021, סינוואר זכה לכהן שנית כמנהיג חמאס בעזה, ושוב הבטיח לשחרר אסירים פלסטינים. במאי באותה שנה, ירה חמאס רקטות על ירושלים, מה שהביא למבצע שנמשך 11 ימים. ההרס והמוות בעקבות המבצע יצרו במערכת הביטחון הישראלית תחושה שחמאס מורתע, ושסינוואר לא ינסה לתקוף בגלל שהוא ממוקד יותר בשיקום כלכלי של רצועת עזה.

המתקפה הרצחנית ב־7 באוקטובר ממחישה את גודל הטעות. בעוד שהמתקפה הראשונית במבצע הרצח, האונס והחטיפות של חמאס הייתה מוצלחת מנקודת מבטו של ארגון הטרור, סינוואר עשה שתי טעויות, על־פי עמוס גלעד, בכיר לשעבר במערכת הביטחון של ישראל. הוא חשב שההתקפה תגרום לפריצתה של מלחמה אזורית שתכלול את איראן וחיזבאללה, ושישראל לא תפלוש לעזה כדי להרוג את הנהגת חמאס, אמר גלעד. "כעת האסטרטגיה שלו היא למשוך זמן", אמר גלעד. "אבל לנו אין ברירה חוץ מלחסל אותו".