הרשתות החברתיות מוצפות בימים האחרונים במשתמשים שמשתפים תמונות שלהם מגיל 21. לא בהכרח מדובר בתמונות סלפי באיכות טובה - אלא תמונות ישנות, ממצלמות של פעם עם כתמים חומים או תמונות מפוקסלות כשהטכנולוגיה לאו דווקא הייתה בשיאה. בפייסבוק, אינסטגרם וב-X (טוויטר לשעבר) אנשים שיתפו תמונות שלהם מגיל 21, גיל שברחבי העולם מסמן חופש ודרור, שכן במדינות מסוימות זה הגיל שאפשר להתחיל לשתות. כמובן שהגרסה הישראלית תהיה גיל שחרור מהצבא, ויציאה לחופש ולחיים האמיתיים.
● מטא הדהימה את השווקים, וצוקרברג הרוויח השנה 9.6 מיליון דולר לשעה
● החברה הישראלית שעשויה לפרוץ דרך לדור חדש של טיפולי אלצהיימר
כדי להבין איך הטרנד הפופולרי התחיל, צריך לאריזונה שבארצות הברית. דמיאן רוף, בן 43, עובד בחברת Whole Foods ויוצר תוכן, שיתף תמונה שלו מגיל 21, עם סומבררו ושותה בירה בטיול משפחתי במקסיקו. לפי הניו יורק טיימס, הוא החליט לפרסם את התמונה הזו כי מדובר בפעם הראשונה שהוא חלק בירה עם אימא שלו. רוף קרא לעוקביו, לשתף תמונה מגיל 21 גם כן - וכך נולד הטרנד. מאז 23 בינואר, מעל ל-4 מיליון אנשים השתתפו.
אינסטגרם יצרה לפיצ'ר תבנית מיוחדת
מדובר בפיצ'ר שאינסטגרם מאפשרת בו ליצור תבנית, והמשתמשים מעלים בה את התמונות האישיות שלהם. הפיצ'ר הוצג כבר בשנת 2021, אבל בחודש דצמבר האחרון הורחב לכלל המשתמשים באפליקציה.
גם פה בישראל זה תפס במיוחד, ואנשים העלו תמונות מהשירות הצבאי שלהם, מתקופות אחרות בהן היה להם שיער אחר או מראה שונה לגמרי. אחרים, ניצלו את זה כדי לדבר על הישגים שהם רשמו בשנים האלו. גם מפורסמים ואנשי תקשורת השתתפו - קרן מרציאנו ששיתפה על מסעה לסין ככתבת בגלי צה"ל, עמית סגל ששיתף סרטון קצר על עבודת העיתונאי בדסק, ופאולה רוזנבר גם שיתפה תמונה מהימים ההם.
מעין שריג, סמנכ"לית תקשורת ושותפויות במטא ישראל, הסבירה לגלובס כיצד נולדים טרנדים. "כדי להבין מה זה טרנד, צריך להבין למה אנשים מגיעים לאינסטגרם. לפי מחקרים פנימיים שלנו, זה נסוב סביב כמה סיבות: הראשונה - כולם רוצים להרגיש חלק ממשהו גדול יותר ורוצים לקחת חלק בקהילה גדולה. שנית - אנשים רוצים להרגיש הזדהות, הם רוצים להרגיש שאנשים עוברים דברים דומים, וזה גדול מהחיים הרגילים שלי. שלישית - אנשים רוצים להיות פעילים ומצטרפים לטרנדים בהתאם", מסבירה. והדבר פשוט: "משהו פיצח כבר את הקריאייטיב, רק צריך להצטרף ולהעלות תמונה במקרה שלנו".
היא מוסיפה: "כמובן שהטרנד הזה של תמונה מגיל 21, יושב על השריר של הנוסטלגיה. לרוב אנחנו מסתכלים על העתיד ועל קדימה, ועכשיו זה טרנד חמוד שמחזיר אותנו לנוסטלגיה". עם זאת, זה לא רק הטרנד עצמו, אלא מי שמשתתף: "כדי שטרנד באמת יתפוס, צריך אנשים חזקים שישתתפו בו מההתחלה. זה לא תמיד בגלל המהות, אלא באיך ואילו יוצרי תוכן משתתפים. זה נותן לזה יוקרה".
עם זאת, לא תמיד השיתופים של האנשים השונים ברחבי העולם הוא אורגני. יש אפליקציות שמנסות להנדס עבור הצרכנים שיתוף בלחץ חברתי, כמו שיתוף רשימת השמעה באפליקציית האזנת המוזיקה שלכם.
אלינה רבינוביץ’, יוצרת תוכן ברשתות החברתיות עם מעל ל-400 אלף עוקבים בחשבונות שלה, מתארת לגלובס מה מחזק את הטרנד הזה במיוחד. "הסיבה שאנשים בוחרים להשתתף היא כי אנחנו מאוד מתרפקים על העבר ועל הנוסטלגיה, ועל איך שהיינו פעם מול היום. ובמיוחד בתקופה הזאת של המלחמה ושיש עצבות מסביב, ומתעסקים בדברים מאוד קשים, פתאום להיזכר בעבר ואיך צמחנו מאז, זה משהו שמאוד כיף לחשוב עליו ולראות אותו". סיבה נוספת היא התגובות שמקבלים על הטרנד. "אנשים רואים בצורה שלא מזהים אותך, והם מכירים משהו אחר. הם יכולים להתלהב ושואלים על זה וזה מייצר מעורבות ופעילות. מהצד השני, אנשים מאותה תקופה יכולים לשלוח הודעה לזכר העבר. בעיניי זו המהות של הטרנד, להיזכר בעבר, נוסטלגיה כיפית כזו וקבלת תגובות רלוונטיות".
זוכרים את החטופים
לא מעט פוסטים ברשתות החברתיות הצביעו על חטופים בני 21 שנמצאים בשבי ורק מחכים לחזור לחיק משפחתם בריאים ושלמים. חלקם כתבו שהם רוצים להצטרף לטרנד, אבל הם לא יכולים שלא לשכוח את אלו שבשבי. אחרים הבינו כמה זה חשוב להתגייס לזה, ולספר את הסיפור של אלו שעדיין נמצאים שם.
שריג מסבירה כי זה מהלך חכם וזה חשוב לדעת להתלבש על טרנדים כך. "זו אחת ההמלצות שלנו באיך עושים תוכן טוב - וזה להתלבש על טרנדים קיים. זו דרך קריאטיבית טובה, לקחת משהו קיים ולעשות לו את הטוויסט הזה. הסיכוי לחשיפה פה עולה אם פונים לטרנדים גלובליים. צריך לומר שזה כנראה לא ישנה לאנשים את הדעה, כי זה לא באמת טרנד עמוק. וזה מאוד חשוב, כי משפחות החטופים מחפשות דרכים להמשיך לספר את הסיפור ומנסות להמציא את עצמן מחדש. ובשביל לייצר תוכן כל הזמן, ככה הן יכולות להמציא את הגלגל מחדש, וזה חשוב במיוחד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
