גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין

תביעות סרק ייצוגיות שעוסקות בהפרות של תקנות הגנת הצרכן נגד עסקים, הפכו בשנים האחרונות לתעשייה של ממש ● במקרים רבים חברות יעדיפו להתפשר, פשוט כי ההליך יעלה להן יותר ● בדיקת גלובס המבוססת על נתוני "תולעת המשפט" חושפת את התובעים הסדרתיים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

ביממה האחרונה געשה הרשת מסיפורו של רון יעקובי, בעלים של עסק לרהיטים בשם לאונרדו. לאחר שיעקובי שב מחמישה חודשי מילואים ברצועת עזה, הוא גילה כי הוגשה נגדו תובענה ייצוגית, שתג המחיר שהתובעים הצמידו לה הוא יותר מ־2.5 מיליון שקל. 

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר־הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות
בגלל תמונות באינסטגרם: מתמחה בעליון סיימה את תפקידה אחרי חודש בלבד

העוולה הנטענת: הצגת מחיר של מוצר כאילו הורד בעקבות הנחה, כאשר בעצם זה המחיר כבר תקופה ארוכה. תקנות הגנת הצרכן אוסרות על הצגת הנחה לתקופה העולה על 35 ימים ברצף, כדי לא להותיר בצרכן את הרושם שהוא עושה "עסקה טובה" ביחס לעסקה לכאורית שאינה רלוונטית עוד. הרבה מהוראות הגנת הצרכן הן כאלה - מבקשות להגן על צרכנים במסגרת פערי הידע המובנים שיש בינם לבין עוסקים.

הבעיה במשך הרבה מאוד שנים הייתה אכיפה. דפוסים בעייתיים, חלקם בתום־לב, המשיכו להתרחש, פשוט כי אף אחד לא עצר אותם. ברמה הציבורית, הרשות להגנת הצרכן לא נחשבה לרגולטור חזק ונקטה הליכים כלפי גופים רק במצבי קצה.

ברמת הפרט, לא היה כל תמריץ לתבוע. מי ילך לבית משפט על כמה עשרות או מאות של שקלים? אפילו הכנה לתביעות קטנות לא שווה את זה. הכנסתן של תובענות ייצוגיות לשוק וחקיקתו של החוק הנוגע להן ב־2006 שינו את המשחק. 

הרציונל היה ברור: כאשר הרבה מאוד אנשים נפגעים יחד, אבל לאף אחד מהם אין אינטרס לתבוע, העוולה תימשך. אם נאגד אותם, כשל השוק הזה ייפתר. יהיה מי שישתלם לו להגיש את התביעה, ומי שישתלם לו להפסיק להפר. תביעה של מיליוני שקלים נגד חברה תעניין אותה יותר מכמה מאות בודדות, וכמובן את מי שמגיש אותה.

 

מאבק אותנטי על זכויות?

תביעה יכולה לגבות לא מעט עבודה - של הכנה, של מחקר, של דיונים ולפעמים גם של מומחים, שרוצים בעצמם הרבה כסף. וכך נבנה המנגנון של הגמול לתובע ושכר־הטרחה לעורך דין.

כמו שאפשר יהיה למצוא ככה את מי שיגרום לציבור לדעת יותר מה מפרסמים לנו באופן סמוי או גובים מאיתנו ביתר - אפשר יהיה למצוא גם מי יעבוד קשה בשביל ייצוגית נגד מפעל מזהם, גוף שמדיר נשים או חברה שמפלה להט"בים. ואכן, דברים החלו להשתנות. המחיר הסופי לצרכן הפך ברור יותר, צרכנים מקבלים את תעודת האחריות עם המוצר, יודעים מה הוא מכיל, ויש גם הגנה - על קטינים ועל בעלי מוגבלויות.

הבעיה, כמובן, היא שזה לא נעצר שם. בעוד שהגמול ושכר־הטרחה פיתו עורכי דין להגיש תביעות שמקדמות את הציבור ותורמות לו, כך היו מי שזיהו הזדמנות עסקית. ככל שהפסיקה הלכה ונתנה סכומים גבוהים יותר להפרות של חובת הנגישות לבעלי מוגבלויות למשל, שתחילתן במאבק אותנטי לשוויון זכויות, היו מי שזיהו את הפרצה וחיפשו בכוונה מקומות שלא ממלאים אחר כל הכללים. 

כך גם לגבי הפרות של חוק הספאם (שאוסר על עסקים לסתום לנו את הפלאפון והמייל ללא הסכמה) והפרות שונות, חלקן אזוטריות למדי, של חוק הגנת הצרכן.

 

כמו "השקעה בנייר ערך"

החוק והפסיקה אינם מחייבים כיום פנייה מוקדמת לעסק לפני הגשת תובענה ייצוגית, ולכן גם מקרים שבהם ההפרה נעשתה בתום־לב ובטעות, יסתיימו בסכומים גבוהים ביותר, מבלי שלעסק ניתנה האפשרות להקטין את הנזק ולתקן.

בהרבה מקרים עסקים יעדיפו להתפשר פשוט כי עלויות ההליך יעלו להם יותר. לפעמים זה קורה אחרי שמוגשת תביעה. במקרים אחרים זה קורה עוד קודם, כאשר נשלח מכתב התראה עם תג מחיר. גם במקרים שבהם מוגשות תביעות וגם כאשר לא, ישנם רבים שיודעים שלא יגיעו להליך משפטי, ורוצים בזה. הליך עם ראיות לבדו יעלה הרבה כסף. יחד עם זאת, הם מבינים שיוכלו לגזור קופון של כמה עשרות אלפי שקלים, וזה לא רע. עורכי דין תיארו את זה לא פעם כ"השקעה בנייר ערך". אתה מגיש תביעה, ועוד כמה שנים ייצא לך ממנה משהו.

במקביל, בתי המשפט מוצפים גם כן, והם מעדיפים במקרים רבים לאפשר פשרות או "הסתלקויות" (מקרים שבהם אין כל הודאה מצד הנתבע, והתביעה נדחית בתמורה לסכום שישולם לקבוצה ולבעלי הדין), מהטעם הפשוט שניהול הליכים עד תום הוא אינסוף זמן.

ישנם כללים פסוקים לאישורים של פשרות והסתלקויות, והיועצת המשפטית לממשלה יכולה להתנגד גם היא. יש מקרים שזה קורה, כאשר מרגישים שטובת הציבור לא הוטבה, אלא רק האינטרסים של התובעים והנתבעים.

באחד המקרים דחה השופט רון סוקול מחיפה בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעת ספאם, לאחר שמצא שהמנגנון שהצדדים מצאו לא יפצה בפועל את מי שצריך. הם חזרו לשיעורי בית, ובסוף נקבע הסדר אחר; אולם לא תמיד זה קורה, ובמקרים רבים זה מסתיים כאמור הרבה לפני שזה מגיע בכלל לבית המשפט, ואין כל גוף שמפקח על זה.

על־פי נתוני צוות בין־משרדי שבדק את ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לרגל שינוי עתידי של החקיקה, ופרסם את מסקנותיו לפני כשנה, בשנים האחרונות ישנה עלייה מטאורית בהגשתן של תובענות ייצוגיות, שרק מיעוטן מגיע להכרעה שיפוטית. בשנת 2020 מתוך התיקים שהסתיימו (811 תובענות ייצוגיות), רק בכ־15% מההחלטות השיפוטיות התוצאה הייתה קבלת התובענה או אישורה כייצוגית (בפשרה, חדילה, קבלת התובענה או אישור התובענה כייצוגית). בכל יתר התיקים (688 תיקים) התובענה הסתיימה בבקשה של התובע ועורך דינו למחיקת התביעה (הסתלקות מהבקשה), מחיקה, דחיית התובענה או סילוקה על הסף.

בין השנים 2016־2021 רק כ־22% מהתובענות הייצוגיות הסתיימו בתוצאה המיטיבה עם הקבוצה המיוצגת. כלומר, במרביתם המוחלט של התיקים כלל לא נדרש היה להגיש תובענה ייצוגית, שכן או שהוגשה תביעה חסרת בסיס, או שהתביעה יכלה להסתיים בצורה יעילה יותר מבלי להטריח את המערכת השיפוטית העמוסה ממילא.

תגובות

אתר "תולעת המשפט" ערך בדיקה מקיפה הנוגעת להיקפי התביעות המוגשות. המספרים אינם מתייחסים למכתבי התראה שנשלחו לנתבעים קודם להגשת תביעה או במקומה, שאינם חשופים לציבור. הבדיקה נעשתה באמצעות בוט שמעתיק אוטומטית תיקים שנפתחים בבית המשפט ומאפשר מעקב אחריהם.

הסכומים נאספו באמצעות סריקה של מערכת "נט המשפט". מאחר שלעתים הסכומים המופיעים במערכת "נט המשפט" אינם סכומי התביעה המדויקים (למשל כאשר התביעה מוערכת ככזו שגבוהה מ־2.5 מיליון שקל על־מנת שתוכל לידון במחוזי), לעתים הופיע בניתוח של "תולעת המשפט" המספר "0", אף כאשר הסכום גבוה יותר.

מכל מקום, ב"תולעת המשפט" הבהירו כי בכל הנוגע לסכומים, מדובר בהערכה הקרובה מאוד למה שמופיע ב"נט המשפט". הבדיקה לא בוצעה על פני תקופה קונקרטית, אך עולה ממנה כי מסה משמעותית של התביעות הוגשו בעשור האחרון.

בהתאם לבדיקה עולה כי עורכי דין בולטים במיוחד במספר התביעות שהם מגישים הם למשל עו"ד מוחמד ספורי, שהגיש 2,745 תובענות ייצוגיות, מרביתן בגין נגישות, בסך כולל של כ־5 מיליארד שקל. עו"ד ד"ר גיא אלון, עולה מהנתונים, הגיש קרוב ל־800 תביעות ייצוגיות ב־3 השנים האחרונות, בסך כולל של למעלה מ־2.5 מיליארד שקל. עו"ד יעל הראל הגישה 321 תביעות, מרביתן בגין נגישות, בסך כולל של למעלה ממיליארד שקל. במקרה של הראל 110 מהתביעות הוגשו עם אותו תובע, כאשר מחציתן בחודש אחד - מאי 2023.

לטענת חבר הכנסת לשעבר אביר קארה - המוביל זה יותר משנה מאבק ציבורי בתובעים סדרתיים, הכולל הפגנות וניסיונות קידום חקיקה - עו"ד הראל גייסה למשרד בעל מוגבלות במטרה להגיש באמצעותו תובענות ייצוגיות. יצוין כי מנתוני "תולעת המשפט" עולים עורכי דין ובעלי דין נוספים המגישים עשרות תביעות דומות בפרקי זמן קצרים.

חבר הכנסת לשעבר אביר קארה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עו"ד מוחמד ספורי מסר בתגובה כי הוא "מייצג נאמנה את לקוחותיו, בין היתר נכי צה"ל, בתחום הנגישות, וימשיך להילחם במטרה להביא להנגשת מדינתנו". עוד הוא ציין כי "מספר ההליכים וסכום התביעות אינו משקף ואינו אומר כי מדובר בזכייה בסכומים האסטרונומיים". לדבריו, הוא "מתפרנס עם התובעים במעט, ופסקי הדין מדברים בעד עצמם".

עו"ד יעל הראל מסרה בתגובה: "רוב הליכי התובענות הייצוגיות התבררו, וחלקם עדיין מתבררים בימים אלה בבית המשפט, המקום הראוי לבררם. כך גם לגבי טענותיו של מר קארה, אשר יתבררו במסגרת ההליך המתאים ועל־ידי הגורמים המוסמכים".

עוד כתבות

רס''ם רן יעבץ / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ אמצעי לחימה בעוטף

יעבץ ז"ל, בן 39, שירת כלוחם בגדוד הסיור 6828 והניח אחריו הורים, אח ואחות, אישה ו-3 ילדים ● לוחם נפצע קשה מפגיעת כטב"ם של חיזבאללה שהתפוצץ במטולה • פיגוע בצומת יצהר: מחבל דקר איש קבע שהיה ברכבו ונמלט ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

אונייה של צים / צילום: Shutterstock

צים מייקרת את הובלת המכולות מהמזרח לישראל

חברת הספנות הודיעה על התייקרות עלויות הובלת המכולות שלה מהמזרח הרחוק לישראל החל מה-25 במאי ● עם היטלים ומסים מחיר מכולות מגיע לכ־4,260 דולר עבור מכולת 20 רגל

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner

אז רוב העולם נגדנו או בעדנו? מסקנות מהמקום החמישי של עדן גולן

האירוויזיון מלמד אותנו פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול חוכמת המומחים, ולפיו הקולקטיב יודע יותר טוב ● גם בסוגיית דירוג האשראי של ישראל, האנשים בשטח מיטיבים לתמחר את הסיכונים ● ומה לישעיהו ליבוביץ ולכל זה

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

לירון דורון-לוי, מנכ''לית מרכז השלטון המקומי הנכנסת / צילום: שמרית מאור

לראשונה: מונתה מנכ"לית למרכז השלטון המקומי

לירון דורון-לוי מונתה למנכ"לית מרכז השלטון המקומי ותהפוך לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הבכיר ● דורון-לוי תיכנס לנעליו של שלמה דולברג, שהודיעה על פרישה לאחר מעל לעשור

אבי גבאי, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"

מנכ"ל קבוצת פרטנר אבי גבאי דיבר הערב בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית בישראל ואמר כי "החברה הערבית היא קטר צמיחה"  ● "אני מאמין שכל ממשלה היא מכונה משומנת להרחבת פערים. בבסיסה, זה מה שהיא עושה"

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

קהיר מאיימת על ירושלים, בזמן שהיא זקוקה לגז הישראלי יותר מאי פעם

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

כוחות איחוד והצלה בזירת תאונה. ''לרענן את מערך הבטיחות בתאגידים'' / צילום: חילוץ והצלה

כך תשפיע הרפורמה בתקנות הבנייה על האחריות לתאונות בענף

הרפורמה מבקשת לשנות את מדרג בעלי התפקידים באתרי הבנייה, כך שתוטל לראשונה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה בתל אביב / צילום: קובי וולף

הבורסה רוצה שהציבור "יעבוד" גם בשישי, ועלולה לצאת קרחת מכאן ומכאן

הטיעונים של הבורסה בעד המהלך של מעבר למסחר גם בימי שישי, הם בעצם הסרת מגבלות מסחר מול העולם ● אך יחד עם זאת, הבורסה עלולה לייצר אנטגוניזם בקרב קהל הלקוחות המקומי שלה, והתוצאה עלולה להיות גרועה הרבה יותר ממה שחושבים בבורסה כעת

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מאותת שוב לבנקים - שמרו על דיבידנד מצומצם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי שלח מכתב לראשי המערכת הבנקאית לקראת פרסום דוחות הרבעון הראשון של השנה שיחלו בשבוע הבא ● "המצב הגאופוליטי הנוכחי מחייב המשך בחינה שמרנית ומושכלת של תכנון ההון, של מדיניות חלוקת הדיבידנדים ושל ביצוע הרכישות העצמיות", הוא כתב ● מכתב דומה נשלח גם ברבעון הקודם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

קית' גיל, התחיל את הסאגה, פעמיים / צילום: ap

האם "רורינג קיטי" הוא וורן באפט של האינטרנט?

הערכות השווי הגבוהות באופן אבסורדי של גיימסטופ לפני העליות השבוע מצביעות על כך שלתת-תרבויות מקוונות עשויות להיות השפעה קבועה על השוק

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים ירקבו במנהרות חמאס

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה, המשלחת הישראלית השיבה על טענותיה ● המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם" ● במהלך הדיון נקראו קריאות ביניים והדיון הופסק למספר שניות

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי