גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר-הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan
במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

משרד המשפטים הפיץ היום (א') תזכיר חוק בשיתוף ובתמיכת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שמבקש לשנות באופן דרמטי את התובענות הייצוגיות בישראל. בין היתר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה לחמש בלבד, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר-הטרחה שמקבלים התובע ובא-כוחו, לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות גם לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק, לשים סוף לפארסת הקופונים שלא משרתים את הציבור, ולקבוע חובת פנייה מוקדמת במקרים מסוימים, למשל כאשר העסק הנתבע הוא עסק זעיר. 

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?
אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין
העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר-הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות
לקראת מהפכה: החוק שיטלטל את התביעות הייצוגיות

התזכיר שהפיץ שר המשפטים יריב לוין גובש על-ידי האשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) בראשותה של עו"ד יערה למברגר, והובל על-ידי עו"ד ליאור ששון ועו"ד לירן חשין-ברוש, המרכזות את תחום התובענות ייצוגיות במחלקה. התזכיר הופץ כשנה לאחר שפורסמו המלצותיו של צוות בין-משרדי שבחן את הנושא לעומק במשך שלוש שנים, וברקע של סערה ציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, שסוקרה בהרחבה בגלובס

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות ויסיט מבתי המשפט את כל מה שלא צריך להתברר בהם. "תובענות ייצוגיות הן כלי משפטי חשוב לציבור, שמהווה מנוף צרכני משמעותי לטובת אכיפת הוראות הדין, שהוא גם כלי התרעתי נגד חברות שלא לפגוע בזכויות מי שעומדים מולם", מסרה עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי). "יחד עם זאת, השימוש שנעשה בו בשנים האחרונות הביא בין היתר לפגיעה בעוסקים זעירים ולעומס מיותר בבתי המשפט, וזאת מבלי שהציבור בהכרח הרוויח מההליך. אני מאמינה שהתיקונים שהצענו ינתבו את השימוש בתובענות ייצוגיות למקומות בעלי חשיבות חברתית".

התמריץ יצומצם

אחד השינויים הדרמטיים המוצעים, ואשר במידה רבה אומץ לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון, נוגע לגמול ושכר-טרחה, ובמילים אחרות - התמריץ להגשתן של תובענות ייצוגיות. אם התזכיר יתקבל בסופו של יום כחקיקה, לא יהיו יותר הסתלקויות מתוגמלות, ושיעור הגמול ושכר-הטרחה מן התובענה הייצוגית ייגזר מסכום הפיצוי שנפסק לקבוצה, בהתאם לשלב שבו הסתיים ההליך.

כדי להבין את המנגנון, ניקח למשל הליך שהסתיים ב-110 מיליון שקל של פיצוי לקבוצה, בפסק דין. שכר-הטרחה והגמול יחושבו באופן הבא: 5 מיליון השקלים הראשונים - 23% מהסכום, 5 המיליון הבאים - 18%, 20 המיליון הבאים - 13%, 30 המיליון  הבאים - 10%, 40 המיליון הנותרים (עד 100 מיליון) - 8%, ומעל 100 מיליון שקל, כלומר בענייננו 10 הנותרים - 2%.

אם ההליך הסתיים בפשרה לאחר שהתובענה אושרה, יהיו הסכומים נמוכים יותר, והם יהיו נמוכים אף יותר אם ההסדר נחתם לפני אישורה של התובענה. בתי המשפט יוכלו לסטות מהשיעורים למעלה - אם מדובר בתביעה מיוחדת, או למטה, אם היצמדות לחוק יכולה לגרום לחוסר צדק. 

עוד מוצע כי בית המשפט יהיה הגורם הבלעדי שיקבע את שכר-הטרחה, בשונה מן המצב היום שבו במרבית המקרים מתקבלת המלצת הצדדים ביחס לכך.

עידוד פניות מוקדמות
בכל הנוגע לפנייה המוקדמת, משרד המשפטים מציע שני מנגנונים - האחד חובה והשני וולנטורי, המבוסס על מערך של תמריצים. בתביעות נגישות, סימון מוצרים וספאם, מוצע לקבוע חובת פנייה מוקדמת, אשר אם תיענה בחיוב, ויבוצע בעקבותיה תיקון, יקבל התובע 1,200 שקל. מרביתן המוחצת של התביעות הללו, הסבירו במשרד, מסתיימות בהסתלקות מתוגמלת (מצבים שבהם התביעה נדחית תוך פסיקת סכום מסוים לתובע ובא-כוחו בשל תרומתם להסדרה עתידית) - סידור שהחקיקה החדשה מבקשת לשים לו סוף.

אם זה לא יסתיים בפנייה מוקדמת, ניתן יהיה להגיש תביעה בעילות האלה - אך אם מדובר בעסקים זעירים שהמחזור שלהם הוא עד 2 מיליון שקל או שהם מעסיקים חמישה עובדים, ניתן יהיה להגיש רק תביעה לצו עשה (תיקון של ההפרה), ולא לפיצוי.

כלפי עסקים גדולים לא תהיה חובת פנייה מוקדמת כלל, וכלפי רשויות תהיה חובה כזו רק במקרים של גבייה שנעשתה שלא כדין. 

בעילות אחרות שאינן כלולות ברשימה המתוארת אך מתאימות גם כן להסדרה עתידית ולא לפיצוי, והסתיימו עד היום בהסתלקויות מתוגמלות, מוצע לתמרץ גם כן פנייה מוקדמת. במשרד מציעים כי במקרים שבהם מוגשת תביעה לפיצויים שמסתיימת ללא פיצוי, בית המשפט לא יהיה רשאי לפסוק גמול ושכר-טרחה כלל.

כן מוצע כי כלל הפניות המוקדמות ירוכזו במאגר פומבי דיגיטלי נגיש, אשר יצוין בו, בצד הפניות, גם המענה שניתן בעניינן. הצפי הוא שבניית מאגר כזה תארך מספר שנים.

כסף במקום קופונים

הצעה משמעותית נוספת שטמונה בהצעת החוק נוגעת לקופונים. בהרבה הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות שבהן כן מתבקש פיצוי מציעות הנתבעות קופונים או הטבות שלא מנוצלים כלל או באופן מיטיבי בידי הקבוצה שנפגעה, אך מנפחים עבור עורכי הדין את הסכום שממנו הם גוזרים את שכר-הטרחה, ואף מציירים את הנתבעות כמי שתרמו רבות לציבור, בעוד שפועל ההשתתפות שלהן קטנה בפועל מן המוצהר.

הצעת החוק מבקשת לקבוע ראשית כי אם ניתן לאתר את חברי הקבוצה, ברירת המחדל תהיה להשיב להם את הכסף. רק אם הנפגע מבקש לקבל במקומו את ה"קופון", הדבר יתאפשר. במקרים שבהם אי-אפשר לאתר את חברי הקבוצה הנפגעת, ברירת המחדל תהיה העברה של סכום הפיצוי לקרן למימון תובענות ייצוגיות. בכל מקרה, שכר-הטרחה ייגזר מהסכום שעובר לקרן, ולא מן הקופונים שמוצעים.

מעבר לכך, תיקון החוק מציע להטיל הוצאות משפט גם על עורכי הדין במקרים שבהם נראה שהתובענה הוגשה בחוסר תום-לב.

ההצעה מבקשת להוסיף אפשרות להגיש תובענות בגין פגיעה בפרטיות

נוסף על האמור, החקיקה מבקשת להכניס תיקונים בתחומים נוספים. כך למשל, במקרים ייחודיים של חוזים ארוכי-טווח בתחום הביטחון והפנסיה, משרד המשפטים מציע כי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מבטח שהעילה שלה היא הפרת חוזה ארוך-טווח, בית המשפט ישקול קיומו של אישור רגולטורי מפורש שנעשה בכתב, את עוצמת הפגיעה בגוף הפנסיוני, באינטרס של חברי הקבוצה הנפגעים, במשך הזמן שחלף מעת שנחתם החוזה, את הקושי בהבאת ראיות הנוגעות לעניין לאור חלוף הזמן וכן את שינויי החקיקה וכללי האסדרה מעת שנחתם החוזה.

מנגד, ההצעה מבקשת להוסיף אפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בגין פגיעה בפרטיות במקרים שבהם ההפרות של חוק הגנת הפרטיות הן מהותיות או נוגעות לתקנות מאגרי מידע. בכל הנוגע למאגרים, גופים ציבוריים מתומרצים לתקן את ההפרה בתוך 120 יום, שכן אז יהיו מוגנים מפני אישורה של תובענה ייצוגית כלפיהם.

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, מסר כי "תזכיר החוק מהווה נדבך משמעותי בתפיסה החברתית שאנו מובילים במשרד המשפטים, התזכיר נועד להבטיח שהתובענות הייצוגיות ישיגו את מטרתן ויביאו לצדק עבור כלל האזרחים. אני מודה למחלקת ייעוץ וחקיקה ולנציבות לאנשים עם מוגבלויות, שבזכות עבודה מקצועית ומאומצת מאומצת הגענו לאיזון הנכון בין מתן האפשרות לתביעות ייצוגיות לבין הימנעות מתביעות שאינן מוצדקות הפוגעות בעסקים קטנים".  

דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, מסר: "הכלי המשפטי של תביעות ייצוגיות תרם רבות לקידום הנגישות במדינה עבור אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, ואין ספק שיתרום גם בעתיד. עם זאת, בהחלט יש מקום למנוע שימוש לרעה בכלי זה, במיוחד כאשר מדובר בתביעות פוגעניות, קנטרניות ושאינן צודקות כלפי עסקים קטנים וזעירים". 

עוד כתבות

צילומים: מרים אלסטר/פלאש90, חיים צח/לע''מ, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החנינות פורחות בימי המלחמה: "ימים קשים מצדיקים את הפעלתן"

מתנדבי זק"א שפינו גופות, מילואימניקים שלחמו ברצועה ומי שאיבדו קרובים בנובה הם חלק משורה של אנשים שקיבלו חנינה מאז ה־7.10 ● מה זה אומר על הרעיון הבסיסי של שלטון חוק, ומה הסיכוי שהאנשים שחננו יחזרו לסורם?

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

מנכ"ל מקורות חושף איך סייעו להציף מנהרות בעזה ואיך נערכים לתרחיש של הסלמה

חברת המים הממשלתית "מקורות" התגייסה בחודשים הראשונים למלחמה למשימה דחופה וחשאית - הצפת מנהרות הטרור בעזה ● בראיון מספר המנכ"ל עמית לנג על הניסויים שנערכו בארץ, והציוד שהוטס בדחיפות ● וגם: עד מתי יהיה ניתן לדעתו למנוע את התייקרות המים?

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

מארק צוקרברג. מנכ''ל מטא / צילום: Shutterstock

מטא נמצאת תחת חקירת ענק של האיחוד האירופי. זו הסיבה

הנציבות האירופית פרסמה כי היא חוקרת את הפלטפורמות של פייסבוק ואינסטגרם בבעלות מטא, ובודקת האם ביכולתן לגרום ל"התמכרות התנהגותית בקרב ילדים" ● במידה וימצאו הפרות צפויה החברה לקנסות כבדים ● נציב האיחוד האירופי: "אנחנו לא משוכנעים שמטא עשתה מספיק"

איזיה צ׳צ׳יק ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הלך לעולמו איזיה צ'צ'יק שכיהן כמנהל בכיר בחברות טכנולוגיה, פיננסים ותעשייה

תפקיד הניהול המפורסם של צ'צ'יק היה כמנכ"ל קבוצת עורק בשנות ה-90 ● בהמשך כיהן כיו"ר אליאנס ובמשך שנים סייע להצמחתה ● בעשורים האחרונים כיהן בתפקידים בכירים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות שונות, ועד חודש ינואר השנה עדיין נשא בתפקיד דירקטור בחברת נקסטקום הציבורית

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner

אז רוב העולם נגדנו או בעדנו? מסקנות מהמקום החמישי של עדן גולן

האירוויזיון מלמד אותנו פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול חוכמת המומחים, ולפיו הקולקטיב יודע יותר טוב ● גם בסוגיית דירוג האשראי של ישראל, האנשים בשטח מיטיבים לתמחר את הסיכונים ● ומה לישעיהו ליבוביץ ולכל זה

לירון דורון-לוי, מנכ''לית מרכז השלטון המקומי הנכנסת / צילום: שמרית מאור

לראשונה: מונתה מנכ"לית למרכז השלטון המקומי

לירון דורון-לוי מונתה למנכ"לית מרכז השלטון המקומי ותהפוך לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הבכיר ● דורון-לוי תיכנס לנעליו של שלמה דולברג, שהודיעה על פרישה לאחר מעל לעשור

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Denes Erdos, Jacob King, Brendan Smialowski)

מה יציל את אוקראינה מתבוסה ומה יעשו דגלים פלסטיניים לעצמאות סקוטלנד

אוקראינה מתחננת לשבע סוללות פטריוט ובלינקן פורט על גיטרה ● האם האינפלציה בארה"ב יורדת מאוחר מדי ● במרחק 17,000 ק"מ מצרפת, המחוז הצרפתי עולה באש ● לאומנים סקוטיים עם דגלי פלסטין ● ראש ממשלה אחד נורה, השני יצא לפנסיה לאחר 20 שנה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

הנפת דגל ישראל על אדמת רפיח סימנה נקודת שבר ביחסים עם מצרים

היחסים בין ישראל לשותפה הביטחונית מצרים הגיעו לשפל תקדימי עם ההשתלטות על מעבר רפיח, צעד שבעיניים מצריות נתפס ככיבוש ● הנשיא אל־סיסי מנסה למצב את עצמו כמבוגר האחראי באזור, אך יש מחירים שהוא לא יכול לשלם

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

קהיר מאיימת על ירושלים, בזמן שהיא זקוקה לגז הישראלי יותר מאי פעם

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים