גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock
ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

אנבידיה  מסיימת בימים אלה את אחד המהלכים הגדולים שלה בשנה האחרונה: השלמת שתי רכישות של חברות ישראליות בתמורה לסכום מצרפי של כמיליארד דולר. החברות, ראן איי.איי (Run:AI) ודסי (Deci AI) נחשבות לשתיים מהמובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל, כל אחת בתחומה. רכישתן אמנם תוסיף לאנבידיה, חברת הבינה המלאכותית הגדולה בעולם, 250 עובדים, אך בה בעת היא תוציא מהשוק שתיים מהחברות המבטיחות ביותר בישראל, אשר לפי משקיעים המקורבים להם היו יכולים להמשיך ולגייס הון לפי שווי של מיליארדי דולרים.

בלעדי | אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות 
בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות 

ראן איי איי, שנמכרת בכ־620 מיליון דולר ועוד 100 מיליון במענקי שימור לעובדים, פיתחה מערכת הפעלה לניהול מעבדים גרפיים, וביכולתה לאפשר ללקוחותיה של אנבידיה - בנקים, חברות ביטוח או יצרני תרופות - לאמן מודלים של בינה מלאכותית על גבי מספר קטן יותר של מעבדים. לחלופין, היא מסוגלת לשפר את היעילות של כל מעבד קיים כך שניתן יהיה לאמן עליהם מידע רב יותר.

הפוטנציאל שלא מומש

הנרכשת השנייה, דסי, נמצאת בשלב מוקדם יותר לקראת המכירה, ככל הנראה בסכום שינוע בין 250־350 מיליון דולר, היא אחת משלוש חברות מודלי השפה היחידים שקמו בישראל, לצד AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, וטאבניין שפיתחה מודל שפה גדול לתחום פיתוח תוכנה. היא משלימה את ראן איי. איי בכך שהיא מאפשרת ללקוחותיה של אנבידיה "לכווץ" מודלים של בינה מלאכותית ולהפעיל אותם באופן יעיל יותר. דסי נוסדה על ידי יוצאי גוגל שהתייאשו מהעלויות הגבוהות שמכתיב עיבוד הבינה המלאכותית בשל החומרה היקרה שאנבידיה משווקת לשם כך.

 

על מנת להפחית את עלויות החומרה, פיתחו בדסי אלגוריתמים המחליפים חלק מפעילות השבבים ומאיצים אגב כך את כח העיבוד. בתחילת דרכם סייעו בהפעלה של יישומי בינה מלאכותית פשוטים יחסית על גבי מכשירי קצה כמו טלפונים ורכבים, אלא שעם הזמן הבינו בחברה כי יוכלו לפתח באמצעות אותם האלגוריתמים מודלים של בינה מלאכותית לא פחות טובים מאלה של OpenAI או גוגל, ופנו לאמן מודלים בעצמם. בשלב מסוים בשנה האחרונה הם עקפו את המודלים של מטא ומיסטראל הצרפתית (גייסה לאחרונה הון לפי שווי של 5 מיליארד דולר) בפרמטרים רבים.

דסי היתה יכולה להפוך ולהיות ה"מיסטראל" הישראלית - בטרם קיבלה את ההצעה של אנבידיה, היא עמדה בפני צומת דרכים במסגרתה יכלה לגייס מאות מיליוני דולרים ולהפוך לספקית מודלים מן המניין עבור חברות ענק, תוך שהיא מתחרה במיסטראל, ג'מה של גוגל ולאמה של מטא, ואולי אף להקים פעילות שבבים משל עצמה. אלא שבסופו של דבר קסמה לה ההצעה של אנבידיה. מרכז הפיתוח של ענקית הבינה המלאכותית, המעסיק כבר 4,000 איש בישראל, יגדל בעוד 250 עובדים כתוצאה מרכישת שתי החברות הישראליות.

עוד נוציא חברות גדולות?

באמצעות שתי הרכישות, תחזק אנבידיה את מעמדה לא רק מול חברות שבבים אחרות דוגמת אינטל ו־AMD, אלא גם מול לקוחותיה - חברות כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל שמספקות בעצמן שירותי ענן בינה מלאכותית לארגונים. אלה גם חדשות טובות למרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה שיהפוך לבולט בעולם בתחום התוכנה לבינה מלאכותית.

אך האם קיימת היתכנות לתעשיית הבינה המלאכותית בישראל מחוץ לאנבידיה? והאם ישראל תתקשה להוציא תחת ידיה חברות בינה מלאכותית גדולות, כפי שהדבר קורה במדינות כמו צרפת ואיחוד האמירויות? מחקר שהוציאה אוניברסיטת סטנפורד מוקדם יותר החודש מציג תמונה עגומה באשר לטאלנט הישראלי בתחום.

לפי המחקר, נתוני ההגירה השלילית בתחום ה־AI בישראל שניים רק להודו - שנחשבת ליצואנית ההון האנושי הגדולה ביותר בעולם בתחום. במסגרת המחקר, נאספו נתונים מכ־10 אלף משתמשי לינקדאין בכל מדינה. השקלול נערך באחוזים ונע בין הערך 1 למגמה חיובית ובין מינוס 1, לציון מגמת הגירה שלילית.

במדינות כמו קנדה, מראה השקלול מגמת הגירה חיובית בתחום, עם ערך חיובי של 0.96, בארה"ב עומד הנתון של 0.4 ואילו באיחוד האמירויות, שם משלמות הרשויות הון למשיכת טאלנט נרשמת מגמת הגירה חיובית של 1.48. מאידך, בישראל עומדת המגמה על נתון שלילי של 0.57, שני רק להודו בה שיעור ההגירה השלילית של מוחות בתחום הבינה המלאכותית כה עומד על 0.76.

למרות המגמה המדאיגה, משקיעי הבינה המלאכותית בישראל שומרים על אופטימיות: "אנחנו יודעים שישראל היא המקום הצפוף בעולם מבחינת מומחי בינה מלאכותית לנפש", אומר לגלובס יוראי פיינמסר, מייסד־שותף בקרן ההון סיכון Disruptive AI שמתמחה בהשקעות בתחום, ומי שבעברו הקים את יחידת הבינה המלאכותית של חיל המודיעין. "אם סופרים את כמות האנשים שמחזיקים בתפקידים המעידים על כישורים ב־AI בלינקדאין, מגיעים לכ־15 אלף איש".

על בריחת המוחות, אומר פיינמסר כי היא קיימת בעיקר בקרב התפקידים הבכירים. "עבור כאלה שהם דוקטורנטים למשל", הוא מסביר, "האפשרויות בחו"ל מאוד אטרקטיביות, יותר ממה שמחכה להם בארץ. יש חברות ענק שמקיימות מחקרים משמעותיים". הוא מוסיף כי "הרבה מהמוחות הללו אולי לא עזבו את הארץ אבל הם עובדים פה בשלוחות המקומיות של ענקיות הטכנולוגיה. אם מישהו עובד באנבידיה, ואם נשים בצד את התרומה המקומית, בסוף הוא תורם לחברה שהיא לא ישראלית".

"המדינה צריכה להשקיע"

לדברי אייל סלומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה, "המלחמה האיצה את ציד המוחות הישראלי בתחום מצד חברות גלובליות. במהלכה התגלה עד כמה ישראלים חזקים במגוון דיסציפלינות - כמו טילים, רחפנים, סגירות מעגלים מודיעיניים". במבט קדימה, צופה סלומון כי זליגת המוחות תתבצע בשתי שיטות עיקריות: רכישת חברות סטארט־אפ מקומיות שיענו על צרכים של חברות ענק, וכן במשיכת מוחות נבחרים לתוכניות רילוקיישן.

עמרי גרין, שותף מנהל בקרן Dell Techologies capital, שואב אופטימיות משתי העסקאות ומציין כי "העובדה שאנבידיה מחזקת את מרכז הפיתוח הישראלי שלה בתחום שכבות התוכנה הגבוהות ומגייסת עוד 250 עובדים היא דווקא בשורה טובה לתעשיית הבינה המלאכותית הישראלית.

"אמנם חברות הסטארט־אפ לא יגדלו באופן עצמאי, אבל לצמוח בתוך אנבידיה ודרכה להגיע לכל מקום בעולם הוא השלם שגדול מסכום חלקיו, כי הרי לא השווי חשוב, אלא ההכנסות. אני לא דואג לזירה בגלל עסקאות הרכישה שנעשות כאן, תפקידה של המדינה הוא להמשיך ולבנות את החוגים והמעבדות שיוציאו את חוקרי הבינה המלאכותית הבאים".

בקיץ של שנת 2022, נחשפה התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של הממשלה, זאת ע"י שרת החדשנות והטכנולוגיה דאז אורית פרקש הכהן. בזמנו דווח כי התוכנית צפויה להיות מתוקצבת בהיקף של כשני מיליארד שקלים. אז פורסם כי המטרה הינה להתוות את המדיניות הלאומית לבינה מלאכותית בשנים הקרובות, כשבין מטרות התוכנית נמנות קידום מחקר, קידום ההון האנושי והקמת תשתיות להבטחת המוביליות הטכנולוגית של מדינת ישראל, זאת לצד הטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי. עם זאת, עד היום, לא הוצא התקציב שנקבע. כמו כן, פרופסור יואב שוהם, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת הבינה המלאכותית AI21 Labs, אשר מונה לראש הוועדה המדעית של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, אמר לגלובס בראיון מיוני האחרון כי "לא מדובר בתקציב גדול. אנחנו לא נצליח לעשות את מה שכולם עושים בעולם בעשירית מהתקציב שלהם. לכן נהיה חייבים להיות חכמים, ולמקד את הפעילות שלנו לדברים שיפנו את הזרקור עלינו". עוד הוסיף באותו ראיון כי הממשלה "תצטרך לעשות תעדוף. אני חושב שאם היה לנו עוד מיליארד שקלים, דהיינו שני מיליארד שקלים, זה יהיה התקצוב הנכון לתוכנית הזו".

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

נשיא אוני' בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות פרו-פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בממשל האמריקאי מאמינים שגלנט הוא האיש שיכול להביא לסיום המלחמה, נשיא אוניברסיטה בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות מוחים פרו-פלסטינים ומחוקקת אוסטרלית האשימה ישראל בג'נוסייד וגונתה ● כותרות העיתונים בעולם 

איזיה צ׳צ׳יק ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הלך לעולמו איזיה צ'צ'יק שכיהן כמנהל בכיר בחברות טכנולוגיה, פיננסים ותעשייה

תפקיד הניהול המפורסם של צ'צ'יק היה כמנכ"ל קבוצת עורק בשנות ה-90 ● בהמשך כיהן כיו"ר אליאנס ובמשך שנים סייע להצמחתה ● בעשורים האחרונים כיהן בתפקידים בכירים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות שונות, ועד חודש ינואר השנה עדיין נשא בתפקיד דירקטור בחברת נקסטקום הציבורית

היועמ''שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר

למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת - זאת למרות שהיועמ"שית הודיעה כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה מאחר שהמציאות השתנתה, וההצעה הקודמת "אינה מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת" ● שרי המחנה הממלכתי הגישו ערר על החלטת ועדת השרים

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

אונייה של צים / צילום: Shutterstock

צים מייקרת את הובלת המכולות מהמזרח לישראל

חברת הספנות הודיעה על התייקרות עלויות הובלת המכולות שלה מהמזרח הרחוק לישראל החל מה-25 במאי ● עם היטלים ומסים מחיר מכולות מגיע לכ־4,260 דולר עבור מכולת 20 רגל

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה בתל אביב / צילום: קובי וולף

הבורסה רוצה שהציבור "יעבוד" גם בשישי, ועלולה לצאת קרחת מכאן ומכאן

הטיעונים של הבורסה בעד המהלך של מעבר למסחר גם בימי שישי, הם בעצם הסרת מגבלות מסחר מול העולם ● אך יחד עם זאת, הבורסה עלולה לייצר אנטגוניזם בקרב קהל הלקוחות המקומי שלה, והתוצאה עלולה להיות גרועה הרבה יותר ממה שחושבים בבורסה כעת

לירון דורון-לוי, מנכ''לית מרכז השלטון המקומי הנכנסת / צילום: שמרית מאור

לראשונה: מונתה מנכ"לית למרכז השלטון המקומי

לירון דורון-לוי מונתה למנכ"לית מרכז השלטון המקומי ותהפוך לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הבכיר ● דורון-לוי תיכנס לנעליו של שלמה דולברג, שהודיעה על פרישה לאחר מעל לעשור

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Denes Erdos, Jacob King, Brendan Smialowski)

מה יציל את אוקראינה מתבוסה ומה יעשו דגלים פלסטיניים לעצמאות סקוטלנד

אוקראינה מתחננת לשבע סוללות פטריוט ובלינקן פורט על גיטרה ● האם האינפלציה בארה"ב יורדת מאוחר מדי ● במרחק 17,000 ק"מ מצרפת, המחוז הצרפתי עולה באש ● לאומנים סקוטיים עם דגלי פלסטין ● ראש ממשלה אחד נורה, השני יצא לפנסיה לאחר 20 שנה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי 

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

פרויקט בנתניה של עמרם אברהם. גיוס של 200 מיליון שקל לפי שווי שוק של מיליארד שקל / הדמיה: Viewpoint

עוד הנפקות בדרך? אלה חברות הנדל"ן שהשוק מעריך שייכנסו בקרוב לבורסה

עוד ועוד סימנים מצביעים על כך ש"גל" הנפקות של חברות פרטיות עומד להגיע מכיוון ענף הנדל"ן, בעיקר בתחום המגורים ● "למרות התקופה הקטסטרופלית שבה אנחנו נמצאים, אנשים מסתכלים קדימה ורואים הזדמנות עסקית"

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

מצרים מקררת יחסים עם ישראל? לפחות בתחום אחד אין לה בחירה

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

קית' גיל, התחיל את הסאגה, פעמיים / צילום: ap

האם "רורינג קיטי" הוא וורן באפט של האינטרנט?

הערכות השווי הגבוהות באופן אבסורדי של גיימסטופ לפני העליות השבוע מצביעות על כך שלתת-תרבויות מקוונות עשויות להיות השפעה קבועה על השוק

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Shutterstock, Ankor Light

האג: דרום אפריקה ציטטה את סמוטריץ, דורשת לעצור את הלחימה

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) קיים דיון בבקשה הדחופה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח ● המשלחת הישראלית נוכחת בדיון ומחר תטען

צילומים: מרים אלסטר/פלאש90, חיים צח/לע''מ, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החנינות פורחות בימי המלחמה: "ימים קשים מצדיקים את הפעלתן"

מתנדבי זק"א שפינו גופות, מילואימניקים שלחמו ברצועה ומי שאיבדו קרובים בנובה הם חלק משורה של אנשים שקיבלו חנינה מאז ה־7.10 ● מה זה אומר על הרעיון הבסיסי של שלטון חוק, ומה הסיכוי שהאנשים שחננו יחזרו לסורם?