גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner
מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

מערכת ההגנה האווירית הרב־שכבתית של ישראל הוכיחה את עצמה לפני כשבועיים מול מתקפה איראנית חסרת תקדים, שכללה 110 טילים בליסטיים, 185 כטב"מים ו־36 טילי שיוט. דווקא בתקופה הנוכחית מתרכזים בחיל האוויר בתהליכי הפרידה ממערכת ה"פטריוט" או כפי שהיא קרויה בישראל "יהלום".

"ניסיונות נואשים": כך איראן מנסה לשכנע את אזרחיה שהמתקפה על ישראל הייתה הצלחה
המתיחות בין טורקיה לישראל והשחקנית המפתיעה שתשנה את כללי המשחק
התקיפה הישראלית מכריחה את איראן לחשוב מחדש על מערכות ההגנה שלה

מדובר במערכת הוותיקה ביותר במערך ההגנה האווירית, כאשר שורשיה טמונים במסע של ראש הממשלה דוד בן גוריון לארה"ב ב־1962, שם קיבל מהנשיא ג'ון קנדי חמש סוללות של מערכת "הוק" במתנה. הפטריוט הוא למעשה מערכת משודרגת של אותו הוק.

כיום, מערך ההגנה האווירית הישראלי מתבסס על ארבע מערכות מתוצרת ישראלית: כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3. עם זאת, בצל היקף האירועים והמתווה הרב־זירתי של מלחמת חרבות ברזל נשאלות השאלות האם כתוצאה מהפרשת הפטריוט לא תיפגע היתירות הישראלית, מהו השיקול הכלכלי ומהי הזווית של מלחמת רוסיה­־אוקראינה בנוגע לפטריוט? גלובס עושה סדר.

לאילו מטרות נועד הפטריוט וכמה יירט?

פטריוט זו מערכת שמיועדת למגוון רחב של איומים: כטב"מים, מטוסים, מסוקי קרב וטילים בליסטיים - כולל כאלו לטווח ארוך וטבילת האש הראשונה שלה הייתה במלחמת המפרץ בשנת 1991. היירוט הראשון של "יהלום", היה במבצע צוק איתן בשנת 2014, נגד כטב"ם שהגיע מרצועת עזה. מאז צוק איתן ועד היום יירטו סוללות הפטריוט 19 איומים, תשעה מתוכם במלחמת חרבות ברזל.

אם המערכת יירטה איומים במלחמה הנוכחית, אז מדוע להפריש אותה?

גורם מקצועי מערבי מציין בשיחה עם גלובס כי התשובה טמונה במערכת "קלע דוד" של רפאל, שבמסגרת מערך ההגנה הרב־שכבתית הישראלי ממוקד ביירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני . בזמן שישראל נמנעה משדרוג סוללות הפטריוט, היא התקדמה עם קלע דוד, שהיירוט המבצעי הראשון שלו בוצע כבר בחודש מאי 2023. 

קלע דוד הוא שיתוף פעולה שממחיש את עוצמת התעשיות הביטחוניות הישראליות ביחד. מכ"מ ה־MMR שלו מתוצרת חטיבת אלתא של התעשייה האווירית חזק יותר מזה של הפטריוט. הוא מאפשר את גילוי נקודת הירי, חישוב בזמן אמת של שיעור נקודת הפגיעה, וכן תיקון טווח. לצידו נמצאת מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב", פרי פיתוח של חברת אלישרא, מקבוצת אלביט.

התוצאה הסופית היא שקלע דוד הוא מוצר ישראלי קרוב מאוד לרמת PAC3, המיירט המתקדם ביותר מסדרת פטריוט. אולם, בעולם של כלכלת חימושים, הוא זול משמעותית: בעת שכל מיירט של PAC3 מוערך בכ־6 מיליון דולר, יירוט של קלע דוד עולה למדינת ישראל כ־700 אלף דולר. לכן, ישראל מעדיפה שקלע דוד יתפוס את מקום הפטריוט.

מהן עלויות מערכת קלע דוד מול פטריוט?

פינלנד רכשה בשנה שעברה את מערכת קלע דוד מישראל תמורת 316 מיליון אירו (כ־336 מיליון דולר). את המערכת אמנם מפתחת מינהלת "חומה" במפא"ת, בהובלת רפאל, בשיתוף פעולה עם הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), אבל עצם הייצור המשמעותי המקומי מוזיל את העלויות משמעותית ביחס למחירים ללקוח מבחוץ. לכך, יש להוסיף את התועלת הכלכלית מהידע שנצבר בתוך המדינה, ובמיוחד במצב שבו קלע דוד היא מערכת ארצית - בניגוד לפטריוט, שמתבסס על סוללות שמכסות אזור מסוים כמו, למשל, כיפת ברזל.

לצורך ההשוואה, לפי מחקר של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) מדצמבר 2022 שכותרתו הייתה "פטריוט לאוקראינה: מה זה אומר?", עולה כי רכישת סוללת פטריוט חדשה עולה 1.1 מיליארד דולר: כ־400 מיליון מתוכם עבור המערכת וכ־690 מיליון דולר עבור מיירטים.

אילו שכבות נוספות כולל מערך ההגנה האווירית הישראלי?

מעל קלע דוד ישנם את מערכות חץ 3 ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, וחץ 2 ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה - שתיהן מתוצרת התעשייה האווירית. מתחת לקלע דוד נמצאת מערכת אחרת של רפאל - כיפת ברזל לאיומים קצרי טווח. מערכות חץ 3 וחץ 2 ביצעו עם קלע דוד את עיקר מלאכת היירוט של המתקפה האיראנית. 

במצב שבו מעריכים את עלויות יירוט המתקפה האיראנית ביותר ממיליארד דולר, בצל שימוש נרחב במיירטי חץ 2 וחץ 3 שכל אחד מהם עולה כ־2-1.5 מיליון דולר בהתאמה - נציין כי גם במקרה הזה אם הייתה משתמשת ישראל במערכות מקבילות אמריקאיות, התוצאה הייתה יקרה פי כמה. עלות יירוט של המערכת האמריקאית המקבילה לחץ 2 או חץ 3, THAAD, מוערכת בכ־11.2 מיליון דולר. כך מספר לגלובס הגורם המקצועי המערבי. יתרה מכך, הוא מציין כי כשערב הסעודית החליטה לרכוש שבע סוללות THAAD, היא שילמה על כל אחת כ־2 מיליארד דולר. 

כיצד מלחמת רוסיה־אוקראינה משתרבבת לסיפור הפטריוט?

במסגרת חבילת הסיוע בסך 95 מיליארד דולר שאישר הנשיא ג'ו ביידן לישראל, אוקראינה וטיוואן, לאחר אישורי בית הנבחרים והסנאט, חלק הארי (60.8 מיליארד דולר) מיועד לקייב. כ־6 מיליארד דולר מתוך הסיוע לאוקראינה מיועד באופן ספציפי לרכישת סוללות פטריוט, משום שצבאות אוקראינה ורוסיה פוגעות אחת לשנייה בסוללות הגנה אווירית בזו אחר זו. 

לצערו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, סוללות הפטריוט המופרשות מישראל כנראה שלא יהיו רלבנטיות עבורו, בגלל שישראל לא דאגה לבצע בהן את השדרוגים ואת עדכוני התוכנה הנדרשים. על כן, הוא ייאלץ לפנות ליצרנית האמריקאית, חברת ריית'און, ולהמתין בתור משך זמן של כ־4-3 שנים עד שסוללות הפטריוט החדשות יתקבלו. וגם אז, כאמור, ההוצאות שלו על כל מיירט PAC3 יהיו גבוהות משמעותית מאלו של ישראל על קלע דוד.

עוד כתבות

יום העצמאות בחוף בתל אביב השנה. חגגו פחות / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

ביום העצמאות 2024 הישראלים חגגו פחות, אבל שילמו יותר

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 7% במחזור ענף המזון, בעוד מספר העסקאות נותר דומה

שר המשפטים יריב לוין בבית המשפט היום (ג') / צילום: תמונה פרטית

לוין מעיד במשפט נתניהו: מוזס ראה בהגבלת "ישראל היום" עניין קיומי

שר המשפטים יריב לוין מעיד היום במשפטו של רה"מ בנימין נתניהו בנוגע לתיק 2000 ● לטענת לוין, נתניהו אמר כי אם החוק להגבלת התפוצה של "ישראל היום" יעבור בקריאה ראשונה בכנסת, "אני עוצר אותו בוועדת הכנסת ולא נותן לו להתקדם"

סטודנטים מאוניברסיטת גרנדה בספרד מפגינים נגד המלחמה בעזה / צילום: Reuters, Arsenio Zurita

החרם האקדמי על ישראל מתרחב לספרד, ובקמפוסים בבריטניה "מבינים" את חמאס

שתי אוניברסיטאות בספרד החליטו לנתק את הקשרים עם מוסדות בישראל, ולעזור לפלסטינים ● סקר בבריטניה: כמעט מחצית מהסטודנטים במדינה רואים במתקפת 7 באוקטובר "פעולה מובנת"

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

רשות המסים יוצאת בנוהל גילוי מרצון לחשיפת העלמות מס, וזו ההזדמנות האחרונה

מדובר בנוהל גילוי מרצון האחרון שיפורסם – ומשכך ההזדמנות האחרונה של הישראלים שהסתירו הון לדווח על הונם ולקבל הקלות בקנסות והגנה מהליך פלילי ● הנוהל פונה במיוחד לקהילת הקריפטו, שעד כה התקשתה להכניס את רווחיה למערכת ההון המדווחת והממוסה ● בעקבות הנוהל, הציפייה היא לכניסתם של כ-2-3 מיליארד שקל לקופת המדינה

המטבעות הדיגיטליים זינקו בעקבות ציוץ / אילוסטרציה: shutterstock

20% בתוך 24 שעות: מה עומד מאחורי הזינוק של מטבעות הקריפטו?

שני אנליסטים בבלומברג העריכו שברשות לניירות ערך האמריקאית קרן סל מבוססת את'ריום תאושר השבוע, זאת בניגוד להערכות הקודמות ● בתגובה, המטבע קפץ בשיעור דו-ספרתי ומשך מעלה את יתר המטבעות ● עד כמה מדובר במהלך משמעותי מבחינת שוק הקריפטו, ולמה יש התנגדות לאישור הקרן? גלובס עושה סדר

רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

המנהלת שמשוכנעת שהאינפלציה טובה לשוק המניות, וטיפ הזהב שלה למשקיעים

העצה המרכזית של רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים, למשקיעים היא לא לעשות יותר מדי שינויים בתיק: "משקיע מצליח הוא כזה שיושב על מניה לאורך שנים" ● למה האינפלציה והריבית לדעתה דווקא תומכות בהמשך עליות בשווקים, ומה הסיכוי למשבר חוב

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

מפחדים מהתיקון? המחקרים שבדקו מה קורה כשמשקיעים במדד S&P 500 בשיא

מדד הדגל האמריקאי שבר את שיא כל הזמנים 24 פעמים מתחילת השנה, פי שניים מהממוצע ההיסטורי ● לעתים ראלי חזק כזה יכול להרתיע משקיעים מכניסה לשוק בציפייה לתיקון חד שיוזיל את מחירי המניות, אבל הנתונים מ־75 השנים האחרונות מראים שהתיקון לא בהכרח מגיע

חברת BYD הסינית. מנעה מחוקרי נציבות האיחוד האירופי גישה למידע חיוני? / צילום: ap, Ng Han Guan

ארה"ב לא לבד: גם באירופה רוצים לחסום את כלי הרכב החשמליים מסין

תהליך הפוליטיזציה של תעשיית הרכב הוקצן לאחר שארה"ב הטילה מכסים על כלי רכב חשמליים וסוללות מסין - ואירופה סימנה שבכוונתה להצטרף למגמה ● בישראל, גובר החשש בשוק הרכב שהממשל האמריקאי יעצור בקרוב את המכירות והשת"פים מול הסינים

בניינים בסיום בנייה בבאר שבע / צילום: דיאגו מיטלברג

יותר משלוש שנים: הסטנדרט החדש של הקבלנים למסירת דירות

סעיף מועד המסירה מגיע כבר ל־40 חודשים ואף יותר, בגלל הקשיים הנגרמים מהמחסור בכוח אדם ● בינתיים המדינה לא מצליחה להביא עובדים, ונראה כי לא תסייע לקבלנים להתמודד עם המצב

שיר פלד ורונה לי שמעון במיזם ''Thank you for your service, לוחמים למען לוחמים'' / צילום: שי יחזקאל

המיזם שבו לוחמים שסובלים מפוסט טראומה משמשים כמנטורים

המסתערבת הראשונה במג"ב, צנחן וקצינת מבצעים בגולני הם בין נפגעי פוסט הטראומה שמתגייסים כעת למען נפגעי מלחמת חרבות ברזל, במסגרת מיזם "לוחמים למען לוחמים"

הגנרל האמריקאי הבכיר בביקורת נדירה: זו השגיאה הגדולה של צה"ל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בית הדין הפלילי מסתכן באיבוד לגטימיות אם יוצא צו מעצר לנתניהו, גנרל בכיר בצבא ארה"ב בביקורת נדירה על צה"ל, האם ישראל תהיה חלק מההסכם עם סעודיה והסופר המפורסם סלמאן רושדי נגד מדינה פלסטינית בראשות חמאס ● כותרות העיתונים בעולם 

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ומוחמד שיאע, ראש ממשלת עיראק / צילום: Reuters, משרד ממשלת עיראק

אף חברה אמריקאית לא זכתה: המכרז בעיראק שמוכיח - סין מהדקת אחיזה

עשר חברות סיניות זכו לאחרונה במיזמי חיפוש גז ונפט בעיראק, לעומת אפס חברות אמריקאיות, שבעבר דווקא זכו בחוזים ● הסיבות: אינטרסים של עיראק מול בייג'ינג ועיונות מושרשת לארה"ב

רועי ורמוס, קרן נוקד קפיטל / צילום: שלומי יוסף

נוקד קפיטל רכשה מניות שופרסל ב-232 מיליון שקל והפכה לבעלת עניין

המניות נרכשו במחיר נמוך ב-3% מהמחיר שבו נסחרה שופרסל הבוקר ● בנוסף, הדיווח מגלה את היקף ההחזקות של רועי ורמוס ורעייתו טל בקרן הגידור

ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק עם חיילים בברלין. ''ציר של מדינות העובדות כדי לערער דמוקרטיות'' / צילום: Associated Press, HENRY NICHOLLS

"תוספת תקציב הביטחון הגדולה זה 30 שנה": בריטניה מפתחת נשק לייזר ואת הטנק הראשון שלה

ראש ממשלת בריטניה הודיע לפני שבועיים על הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון במדינה וסימן בבירור את האיום: "רוסיה, איראן וסין עובדות יחד כדי לעצב מחדש את הסדר העולמי" ● מלבד ארה"ב, ההוצאות הצפויות יהפכו את בריטניה למדינה שהוציאה הכי הרבה על ביטחון בשנה הנוכחית מבין חברות נאט"ו

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock

צ'כיה תעמוד לצד ישראל, ומה תעשה גרמניה? בית הדין בהאג עשוי לפלג את אירופה

מדינות שונות באירופה הציגו עמדות חלוקות בנוגע לתמיכה בהחלטת בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט ● בישראל מקווים כי מדינות פרו-ישראליות באירופה יסרבו לאכוף צווים של בית הדין, אם יוצאו ● עם זאת, מומחים אומרים לגלובס: "קשה לדמיין התעלמות מוחלטת מצווי המעצר"

חומרי גלם רבים התייקרו, גם בשיעור דו־ספרתי / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי? גל נוסף של עליות מחירי חומרי הגלם לבנייה

חברת סיני סטור הודיעה על העלאה של 30% במחירי המלט, ושל 12% במוצרי הגבס • טמבור הודיעה על העלאה של 5% במוצרי הצבע והבנייה • הסיבה: התייקרות חומרי הגלם ועלויות השינוע

בניין בית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג / צילום: Shutterstock

"בקשה שערורייתית": תגובות חריפות בעולם נגד החלטת התובע בהאג

"אין שום הקבלה או שוויון בין ישראל לבין חמאס. אנו נעמוד תמיד עם ישראל נגד האיומים על ביטחונה", אמר נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לאחר שהתובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דרש הוצאת צווי מעצר לרה"מ נתניהו ולשר הביטחון גלנט ● גם בריטניה, צ'כיה ואוסטריה יצאו נגד ההחלטה

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'י.פי מורגן / צילום: Associated Press, Michel Euler

הפרישה קרובה מתמיד: מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב הפתיע את השווקים

"לוח הזמנים הוא כבר לא חמש שנים", הפתיע המנכ"ל הוותיק של ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון את משתתפי פגישת המשקיעים השנתית ● דיימון צפוי להשאר בבנק כיו"ר ומחליפו יגיע ככל הנראה מתוך הבנק ● דיימון בן ה-68 מנהל את הבנק כ-20 שנה, ומניית הבנק השיאה בתקופתו 700%

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

השורטיסט שמפיל את מניית האיפור הישראלית בוול סטריט

חברת המחקר, Ningi Research, טוענת כי אודיטי טק "הטעתה את המשקיעים בכל אספקט קריטי של עסקיה" ● עוד נטען כי החברה המנוהלת על ידי אורן הולצמן הסתירה חנויות פיזיות של איל מקיאג' בישראל בזמן שהציגה את עצמה כשחקנית דיגיטלית

תחנת דלק של פז. בעיגול: זוהר לוי / צילומים: תמר מצפי, יח''צ

מסמר נוסף בארון שלטון המנהלים? מה צפוי לפז בעידן הבעלות של זוהר לוי

בעלי חברת הנדל"ן המניב סאמיט הפך השבוע לבעל המניות הגדול ברשת תחנות הדלק כשהגדיל את החזקותיו ל־16% וכבר מונה לדירקטור ● האם אנחנו בדרך לשידור חוזר של נוסח האחים אמיר?