נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

התוכנית לקו M2 של מטרו גוש דן, שאושרה באופן רשמי על־ידי הממשלה רק לפני ימים אחדים, תובא לדיון מחודש? כך דורש במכתב חריג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, בטענה שהתוכנית לא נשלחה לשרי הממשלה כנדרש.

● הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה
● על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

קו המטרו M2, שאושר בממשלה בשבע שעבר, הוא אחד משלושת קווי המטרו המתוכננים, כאשר אורכו כ־25 ק"מ. הוא יחל במחלף יוספטל שבחולון ויעבור בתל אביב, בגבעתיים, ברמת גן, בבני ברק, ובגבעת שמואל, ויסתיים בסמוך לאזור התעסוקה סגולה של העיר פתח תקווה. הקו עתיד לשרת אזורים המיועדים להתחדשות עירונית, לצד מוקדים מטרופוליניים חשובים כגון בית החולים וולפסון, אזור העסקים הראשי של תל אביב ואוניברסיטת בר אילן.

ב-18 בפברואר 2023, החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות שבמינהל התכנון לאשר את הקו. משמעות רבה ניתנה בהחלטה למעבר התוואי בבני ברק ולצורך של האוכלוסייה המקומית בתחבורה ציבורית איכותית, לצד שמירה על אופייה הייחודי של העיר. לאור חתימת הסכם בין חברת נת"ע לעיריית בני ברק, בוטל התוואי החלופי לתוואי בני ברק העובר בתחום רמת גן, באופן שיבטיח את השירות לעיר.

בהמשך, אושרה התוכנית במועצה הארצית ולאחר מכן הוגשה לממשלה, שאישרה אותה לפני ימים אחדים. יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן, בירך על אישור התוכנית בממשלה, ומנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח כינה את יום האישור "היסטורי". כעת, מבקש שר האוצר לעצור את החגיגות - ולדון בתוכנית מחדש.

"מחטף בתקופת מלחמה וחג"

השתלשלות האירועים שהובילה לאישור התוכנית בממשלה בשבוע שעבר, היא שעומדת במרכז טענותיו של שר האוצר סמוטריץ'. על־פי סעיף 53א לחוק התכנון והבנייה (תיקון 144 לחוק, שאושר בשנה שעברה), לאחר אישור תוכנית תשתית לאומית במועצה הארצית, יישלח "עותק דיגיטלי של התוכנית או עותקים שלה" לחברי הממשלה. הסעיף קובע כי "יראו את התוכנית כמאושרת על־ידי הממשלה בתום 21 ימים ממועד שבו נשלחה התוכנית לחברי הממשלה כאמור, אלא אם כן ביקש חבר הממשלה, בתקופה האמורה, להביא את התוכנית לדיון בממשלה".

התוכנית לקו M2 אושרה בממשלה 21 ימים לאחר שנשלחה לשרים, כביכול, כפי שקובע החוק. אלא ששר האוצר טוען כי לא כך קרה בפועל: "הופתעתי לראות בתקשורת כי הממשלה אישרה את התוכנית", כתב סמוטריץ' במכתבו למזכיר הממשלה פוקס. "בדיקה שערכתי העלתה כי מדובר באישור אוטומטי שנכנס לתוקפו 21 יום לאחר שהתוכנית, לכאורה, נשלחה לנו על־ידי מזכירות הממשלה. בדיקה נוספת שערכתי העלתה כי התוכנית הועלתה על־ידי מזכירות הממשלה לאתר 'המעטפה' (האתר שאליו מועלות החלטות הממשלה - י"נ) ב־8 באפריל, וזאת ללא שנשלחה כל הודעה בעניין למי משרי הממשלה ואף לא בקבוצת הוואסטאפ של השרים, כפי שאתם נוהגים לעשות מעת לעת כאשר ישנן החלטות או ידיעות חשובות לשרים. יצוין עוד כי במניין 21 הימים מעת הפרסום, נכלל גם חג הפסח".

סמוטריץ' ציין במכתבו כי חוק תשתיות לאומיות, שמכוחו שונתה הפרוצדורה לאישור תוכניות תשתיות לאומיות בממשלה, הוא חוק חדש, ולכן ישנה חשיבות יתירה למימושם הנכון, "באופן שלא יפר את האיזון בין הצורך במהירות וביעילות התהליכים, לבין הצורך בקיום בקרה מקצועית וממשלתית. אני סבור כי האופן בו 'אושרה' התוכנית בממשלה לא יכול לענות על איזון דרוש זה".

שר האוצר הגדיר את ההתנהלות כ"מחטף": "אין ספק כי לא לכך התכוון המחוקק, אשר קבע מפורשות כי על מזכיר הממשלה לשלוח לשרים את התוכנית ואת כלל החומרים הנלווים לה. החוק אכן נועד לקצר ולפשט את הליכי התכנון של תשתיות לאומיות חשובות, אולם הוא לא כיוון למחטף שבו בתקופת מלחמה וחג, התוכנית תועלה לאתר מבלי שאף אחד אמור לשים לב לכך, ובאופן שבו השרים אינם מודעים לקיומה של התוכנית ולא יכולים להגיש בקשה לדיון בה בממשלה. בפועל, באופן שבו 'נשלחה' התוכנית לשרים, תכלית זו לא מתקיימת ומה שמתקיים הוא מעין מחטף, גם אם לא במתכוון".

הטענות של שר האוצר במכתבו למזכיר הממשלה נוגעות לא להליך אישור התוכנית, אלא גם לגופה של תוכנית - שלטענתו לא נבחנה דיה. "התוכנית, כפי שאושרה במוסד התכנון, טומנת בחובה בעיות תכנוניות לא מעטות, שלמרבה הצער לא נבחנו ולא נשקלו די הצורך, ועלולות לפגוע בציבור ובפרויקט כולו". על כן, דורש סמוטריץ' לקיים דיון מחודש בתוכנית, ובהתאם לכך, מבקש ממזכיר הממשלה לקבוע כי התוכנית לא נשלחה לשרים כנדרש, ולאפשר הגשת בקשה להביאה לדיון בממשלה - מה שלכאורה, לא התאפשר לשר במסגרת אותם 21 ימים שקובע התיקון לחוק.

מלשכת השר ומדוברות משרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה עד כה.

בסיס לעתירות לבג"ץ?

עד כה, סמוטריץ' נחשב לתומך נלהב בתוכניות המטרו, אותן קידם בתפקידיו כשר תחבורה וכשר אוצר, ואף התעקש מול שרת התחבורה מירי רגב על קידום התוכניות, על קידום חוק המטרו ועל הקמת המוסדות הממשלתיים שאמורים להוביל את הפרויקט. סמוטריץ' גם היה מי שדחף ואיפשר לאנשי האוצר להכניס לחוק ההסדרים שעבר לקראת תקציב 2023 את חוק התשתיות הלאומיות, לאחר שאנשי האוצר לא הצליחו להעביר אותו בתקופת כהונתם של שרים קודמים.

כעת, כשהתוכנית לקו M2 אושרה, על־פי אותו מנגנון שנקבע בחוק שאותו דחף סמוטריץ' - הוא מכנה אותה "מחטף". גורמים בענף מייחסים את התנגדותו הטרייה של השר לתוואי שאושר במוסדות התכנון, ונדון ארוכות על־ידם - זאת, לאחר שנבחן על־ידי חוקרת מומחית, שמונתה מטעם הוועדה לתשתיות לאומיות - להתנגדות של תושבי שכונה המאופיינת באוכלוסייה דתית־לאומית בפתח תקווה למיקום הדיפו (מרכז התחזוקה של הקו) בסמוך לשכונה.

הממשלה מתקשה לאשר תוכניות להקמת תשתיות, וחבריה רגישים להתנגדויות. כך, למשל, הממשלה מתקשה לקבל החלטה בנוגע להקמת תחנות כוח חדשות ונדרשות, לנוכח גידול האוכלוסיה וצריכת החשמל הגוברת. אולם, הקושי הזה ניכר לא רק בממשלה הנוכחית, אלא גם בממשלות קודמות, שלא הצליחו להסכים על הקמת שדה תעופה נוסף, כמו גם על פרויקטי תחבורה שעלו בתוהו. בדיוק לשם כך, נחקק חוק תשתיות לאומיות, שאמור להוביל לשינוי המטוטלת שבין שיקולים פוליטיים לקידום פרויקטים לאומיים.

גורם המעורה בפרויקט אומר לגלובס כי "סמוטריץ' תמיד מתהדר בזה שאין לו מרכז ליכוד ואין לו ראשי ערים שלוחצים עליו - ובסוף מתנהל כמו קודמיו, ועושה את מה שאלי כהן ומירי רגב עשו לתחנות הכוח לפני חודש. מביך ששר האוצר, שדחף את חוק תשתיות לאומיות, מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים. חששנו ממירי רגב שתנסה לעצור את התוכנית, ובסוף סמוטריץ' עשה את זה".

מלשכת שר האוצר נמסר בתגובה: "בדיונים שקיימתי, עוד בתפקידי כשר תחבורה וגם במסגרת תפקידי הנוכחי כשר אוצר, ביקשתי ולא הצלחתי לקבל תשובות המניחות את הדעת לטענותיה של עיריית פתח תקווה ולטענתם של תושבים רבים בשכונת כפר אברהם/חן הצפון, באשר למיקומו של דיפו ענק בסמוך מאוד לשכונת מגורים, אל מול חלופות מקצועיות שהוצעו בסמוך ממש ובאופן שלא אמור לפגוע או לייקר את הפרויקט באופן משמעותי, ונדחו בלא שנבחנו ברצינות וללא נימוקים רציניים. דווקא בשל החשיבות הרבה שאני מייחס לפרויקט המטרו ולפעילותי, בעבר ובהווה, לשם קידומו באופן המהיר ביותר, אני סבור שיש לעשות זאת נכון, ושמחיר טעויות מעין זו גבוה ויפגע בשיתוף הפעולה הנדרש מצד רשויות מקומיות והציבור.

"בשל סיבה זו, אני מבקש להעלות את התוכנית לדיון בממשלה ולבקש כי הממשלה תורה למוסדות התכנון לבחון את מיקומו של הדיפו האמור בשנית, ולנמק את דחיית החלופות שהוצגו. זו חובתי וזו חובתה של הממשלה". עוד מציינים בלשכת השר, כי עד כה לא התקבלה תגובה למכתב מצד מזכיר הממשלה.

ממזכירות הממשלה נמסר בתגובה: "ב-8 באפריל ב-11:00, העלתה מזכירות הממשלה לאתר המעטפה את תת"ל 102. מיד לאחר מכן, הוציאה מזכירות הממשלה דוא"ל לכל לשכות שרי הממשלה, מנכ"לי המשרדים והיועצים המשפטיים של כל משרדי הממשלה - ובו הודעה בדבר העלאת התוכנית למעטפה, וכן כל התנאים הקבועים לאישורה.

בין התנאים שפורטו בפנייה, הודגש כי בהתאם להוראות החוק, בהיעדר בקשה מאחד השרים לקיים דיון בנושא, התוכנית תאושר אוטומטית לאחר 21 יום. יש לציין, כי התיקון לחוק שקבע את אותו מנגנון של אישור אוטומטי לאחר 21 יום נעשה ביוזמת משרד האוצר, במסגרת חוק ההסדרים".

עו"ד ענת בירן, המייצגת עשרות בעלי זכויות בקרקעות ובשטחים שבהם עובר תוואי המטרו, טוענת בעקבות מכתב השר כי "בהחלט ייתכן שנפל פגם באישור התוכנית, וזה עשוי להיות בסיס לתקיפת ההחלטה בעתירות לבג"ץ. מצופה מהממשלה לקבל החלטות הרות גורל שכאלה, כמו אישור תוכנית קו המטרו, הכוללת הפקעות דרמטיות ופגיעה בזכויות קניין של אלפי אזרחים, לאחר דיון מעמיק ומקיף, ולא באופן אוטומטי וטכני, כפי שנטען במכתב של השר. אם אכן לא התקיים דיון לגופו של עניין, זה אומר דרשני ומעלה תהיות באשר לתוקף אישורה של התוכנית".