רכיב ההשקעה שנמצא בשיא: איפה רוב הישראלים שמים את הכסף

הכותבים הם יו"ר ומשנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב ניירות ערך.

בכתבה שפרסמנו ב־28.2.24 בחנו את השינויים שחלו בהשקעות הגופים המוסדיים לטווח ארוך. בינתיים, עם פרסום הנתונים השנתיים של בנק ישראל ל־2023 לגבי תיק הנכסים של הציבור (יחידים ותאגידים), אנו בוחנים את מגמות ההשקעה של הציבור בשני העשורים האחרונים: האם השתנו טעמיו עקב התהפוכות שהתרחשו בשווקים הפיננסיים?

● בלעדי | מע"מ מעל 18%, ועוד מסים: הבור בתקציב מעמיק ובאוצר בוחנים צעדים דרסטיים 
● שאלת השבוע | תל אביב 125 מול S&P 500: איזה מדד יציג תשואה עודפת השנה? 
● הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם  
● ניתוח | הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית 

שני סוגי ניהול נוהגים בשוק: תיק נכסים המנוהל בידי הציבור באופן ישיר, וניהול על ידי הגופים המוסדיים עבור הציבור. נכון לסוף שנת 2023 כ־53% מסך הנכסים מנוהלים בידי הגופים המוסדיים (קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, ביטוחי חיים וקרנות נאמנות) וכ־47% מסך הנכסים על ידי הציבור במישרין. מדובר בשינוי גדול מהמצב לפני 20 שנים, אז הגופים המוסדיים ניהלו "רק" 39% מהנכסים והציבור באופן ישיר ניהל כ־61% מהנכסים.

בראייה היסטורית, תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור גדל דרמטית ב־20 שנים האחרונות. אם לפני כ-20 שנה, בדצמבר 2003 היקפו היה כ־1.3 טריליון שקל, כיום תיק זה נאמד בכ־5.4 טריליון שקל, גידול של כ־315%.

כאמור, הציבור מנהל באופן ישיר כיום כ־47% מהנכסים הפיננסים הללו, בסכום אדיר של כ־2.6 טריליון שקל. כאשר בוחנים באילו אפיקים בוחר הציבור להשקיע כספים אלה עולה נתון מפתיע לפיו חלק נכבד מאוד מהנכסים, ברמה של כ־70%, נמצאים במזומן ובפיקדונות. יתר הנכסים המנוהלים על ידו ישירות מושקעים במניות ואג"ח (בארץ ובחו"ל).

נבחן את המגמות העיקריות של השינויים בטעמי הציבור בשני העשורים האחרונים באפיקים המרכזיים: מזומן ופיקדונות, איגרות חוב ממשלתיות, איגרות חוב קונצרניות ומניות.

מזומן ופיקדונות
לטובת הנזילות בעת משבר

חלק נכבד מתוך נכסי הציבור נמצא במזומן ובפיקדונות, וב־20 השנים האחרונות רכיב זה מהווה בממוצע כ־56% מסך הנכסים. כיום רכיב זה נמצא בהחזקה ברמות שיא של כ־68%. חשיפה זו מובנת כשהריבית ברמה גבוהה כפי שקורה כיום, אולם לא תמיד המצב היה כך. בשנים עברו, כאשר ריבית בנק ישראל הייתה כמעט אפסית (בעיקר בשנים 2022-2014), הציבור לא רק שלא קיבל כל תמורה, אלא הכסף שלו אף נשחק לנוכח האינפלציה.

חלק מההסבר נעוץ בעובדה שהציבור מעוניין בהחזקה בנכסים סולידיים וחושש מהפסד בהשקעה בשוקי ההון. נראה שהציבור לא מעוניין לקחת סיכון ומעדיף לשמור את הכסף נזיל. סיבה נוספת היא חוסר מודעות לאלטרנטיבות הקיימות, אם זה בשל חוסר מודעות צרכנית, היעדר חינוך פיננסי או אפילו בעצלנות. זה מסביר למשל את הקפיצה שחלה במשבר הפיננסי בשנת 2008, מכ־44% ב־2007 לרמה של כ־55% ב־2008, כשבשל החשש מהמשבר הציבור העדיף להחזיק את כספו במזומן כשהוא נגיש לו. גם בתקופת הקורונה (החל מ־2020) בעת שהמדינה הזרימה לציבור כספים רבים (מענקים, דמי אבטלה, חל"ת וכו'), העדיף הציבור לשמור אותם במזומן ולא להשקיע, או לצרוך. עם זאת, יש לזכור שחלק מהכספים שנמצאים בפיקדונות הם לא נכסי יחידים אלא נכסי תאגידים שזקוקים להם בפעילותם השוטפת.

מצד אחד, ההחזקה הגבוהה במזומן ובפיקדונות מעידה על רמות נזילות גבוהות ועל חוסן כלכלי, אך מהצד השני חלק מהכספים האלה שוכבים בבנק ב'עובר ושב' ואינם צוברים ריבית, או מקבלים ריבית נמוכה יחסית בפיקדונות. זה היטיב בעיקר עם הבנקים שנהנו ממרווח אשראי גבוה יותר, (שילמו ריבית נמוכה בגין אותו פיקדון ובמקביל הלוו בריבית גבוהה בהרבה ללקוחות אחרים).

נכון לסוף 2023 קרנות ההשתלמות החזיקו כ־12.8% במזומן ובפיקדונות, וקרנות הפנסיה כ־10.8% מהנכסים - נמוך בהרבה מהחזקות הציבור.

אג"ח ממשלתיות סחירות
ההחזקה הקטנה זה 20 שנה

ההחזקה של הציבור באפיק זה ב־20 השנים האחרונות היוותה כ־5.5% מסך הנכסים בממוצע. אולם כשבוחנים את הרכיב הזה בכל שנה בנפרד, הרי שבסוף שנת 2003 האג"ח הממשלתיות הסחירות היוו כ־6.6% מסך הנכסים של הציבור, והגיעו לרמות שיא של 8.8% בשנת 2008. זה נבע גם באופן אוטומטי מירידה חזקה באפיקים האחרים במשבר הפיננסי, כשהציבור רץ לחוף מבטחים. מאז נתון זה נמצא במגמת ירידה ברורה: בשנת 2015 החשיפה לאפיק זה הייתה ברמה של כ־5.7%, וכיום היא ברמתה הנמוכה זה 20 שנה, כ־0.8% בלבד.

בהקשר של האג"ח הממשלתי הסחיר, נציין שמרבית הפעילות במכשיר זה מבוצעת על ידי הגופים המוסדיים שמנהלים עבור הציבור את הכספים. המוסדיים עצמם מחזיקים באג"ח ממשלתיות סחירות בממוצע בכ־21% בקרנות השתלמות וב־5% בפנסיה המקיפה. בנוסף, יש גם פעילות ערה של משקיעים זרים.

אג"ח קונצרניות בישראל
תמונת ראי לאפיק הממשלתי

כאן אנו מזהים תמונת ראי למה שהתרחש בהחזקה באג"ח הממשלתיות. ב־20 השנים האחרונות רכיב זה מהווה בממוצע כ־4.3% מהנכסים. בשנת 2003 הוא היווה כ־1.2% בלבד מהסך, הגיע לשיאו בשנת 2010 עם כ־6.4% מהנכסים, וכיום מהווה כ־3.3% מסך הנכסים. בין הגורמים לגידול בהחזקה ניתן לציין את התפתחות השוק הקונצרני בישראל בכלל, ואת הרצון של המשקיעים לקבל תשואה עודפת על פני אג"ח ממשלתיות, גם במחיר תוספת סיכון.

מניות בארץ
שיעור דומה למשבר 2008

ההחזקה הממוצעת של הציבור ב־20 השנים האחרונות במניות בארץ עומדת על כ־21%. המנעד נע בין רמה של כ־15% (ב־2008) לכ־30% (2007) בממוצע, ועד לרמה הנוכחית של כ־16%. מעניין להבחין בתמהיל שבין ההחזקות בישראל להחזקות בחו"ל. בבנק ישראל לא מפרסמים בנפרד את החזקות הציבור באופן ישיר במניות בחו"ל. כלל החזקות הציבור (כולל החזקת המוסדיים) במניות בארץ בממוצע ב־20 השנים האחרונות היה כ־16% ובחו"ל כ־7%. ניתוח כלל ההחזקות משקף את הגידול במגמה של יציאה להשקעות במניות בחו"ל, זאת במיוחד על רקע האי ודאות השוררת בישראל וכפועל יוצא מכך ביצועי החסר של הבורסה המקומית לעומת השווקים בחו"ל, שהביאו לרמות נמוכות היסטורית בהחזקת הציבור במניות בישראל לרמה של כ־13% ומנגד לרמה של כ־11% במניות בחו"ל.

גם לחוזק או לחולשה של השקל ביחס למטבעות בעולם קיימת כמובן השפעה על רכיב זה, וכן לגידול בנכסים של הציבור ומנגד קוטנה של הבורסה המקומית ביחס לסכומים הללו, שדוחף ליציאת הכספים לחו"ל.

צריך לציין, שהנתונים לגבי החזקות הציבור במניות בישראל עשויים להטעות במובן הזה שלא בהכרח מדובר בהשקעות הציבור במובן המובהק, שכן בנתונים אלה כלולה גם קבוצה לא גדולה מאוד של בעלי עניין שמחזיקים במניות שליטה בחברות.

השקעות בחו"ל
היפוך ניכר במגמה ב־2023

כולל במניות, אג"ח וקרנות השקעה. בהיבט זה, בנק ישראל מציג במאוחד את השקעות הציבור במניות ובאג"ח בחו"ל, כולל בקרנות השקעה. בממוצע ב־20 האחרונות הציבור החזיק בכ־11% מן הנכסים בחו"ל. המנעד בהחזקה נע בין כ־9% לרמה של כ־14%. כיום ההחזקה נמצאת ברמה של כ־11%, כלומר, סביב הממוצע. בהשקעה בחו"ל צריך להביא בחשבון כי התשואה המתקבלת היא מט"חית, ואם רוצים ל"גייר" את התשואה זה כרוך בעלות גידור שנתית שבין 1%-2%, תלוי במטבע.

מגמה שראוי לשים לב אליה היא שמאז 2005, מועד שיא החשיפה, חלה באופן עקבי מגמה של ירידה בהחזקה עד רמה של 9% בשנת 2022. אולם בשנת 2023 התהפכה המגמה, והציבור העביר השקעות לחו"ל כאשר ההחזקה הגיעה לרמה של 11.4% (חזרה לרמות שהיו רק בשנת 2015).
הדבר נובע להערכתנו מהסיכונים שהתפתחו בארץ ובראשם הרפורמה המשפטית שקודמה ומלחמת "חרבות ברזל". כמו כן ישנה עלייה "פסיבית" ברכיב חו"ל הנובעת מעליית השווקים באופן כללי.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק