הקהילה העסקית על הפרויקט
רעות גיא ורועי חמרי / צילום: כפיר זיו

רעות גיא ורועי חומרי

ראשי תחומים בעמותת עלם

רעות גיא ורועי חמרי / צילום: כפיר זיו
40, ת"א, בזוגיות + 1 (רעות) | 38, ת"א, בזוגיות + 2 (רועי)

"קהילה בריאה מנקה את המחלות שלה"

"הבנתי כבר בגיל 14 שאני יותר נמשכת למדריכה שלי בצופים מאשר למישהו אחר", מספרת רעות גיא מעמותת עלם המסייעת לנוער בסיכון, "לא היה אפילו גוגל בשביל לברר איתו דברים. ידענו שיש זמרת בשם ענבל פרלמוטר שהיא כנראה לסבית, וגם היא מתה לנו בתאונה. המסר היה שזה לא טוב להיות לסבית וכשהגעתי לתל אביב הייתי בין אלו שהקימו את איגי (ארגון נוער גאה) כדי שיהיה מקום שיאפשר לבני נוער להתלבט לגבי הזהות המינית שלהם ולא לעבור חוויות של ניצול ופגיעה".

גיא אחראית על מתן מענה לבני נוער מגיל 13 עד 26 שנמצאים על קצה הרצף הסיכוני - צעירים שרבים מהם חיים ברחוב או עוסקים בזנות. היא מתגאה בכך שבתקופת שר הרווחה הקודם, מאיר כהן, הוגדל תקציב התוכנית פי עשרה לחמישה מיליון שקל בשנה, ואומרת שהגיעה לתחום דרך פעולתה עם נוער גאה.

גיא למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב ועברה לפני כ–15 שנה לעבודה בבית דרור שמספק מחסה זמני לבני נוער להט"בים. החוויה הזו פתחה עבורה צוהר לשוליים של הקהילה ומשכה אותה לעזור לאלו שנמצאים במצבים הקשים ביותר. לדבריה, השיח על אלימות מינית וניצול בתוך הקהילה עבר שינוי משמעותי עם השנים. "לפני 15 שנים כשהייתי מדברת על זה הייתי חוטפת עגבניות ושיימינג, ושרפתי את עצמי בהרבה מקומות. זה היה בדיוק כמו בקהילות חרדיות. לא רצו שאני אוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. היו דמויות ציבוריות משמעותיות בקהילה ההומואית שאמרו לי 'זה עושה לנו שם לא טוב' ואני אמרתי ההיפך: קהילה בריאה מנקה את המחלות שלה. בשנה א' במשפטים לימדו אותי שחומר החיטוי הטוב ביותר הוא אור השמש והיה לי חשוב שנדבר על זה".

"אני חושב שהקריירה שלי נתנה לי את הכוחות לבנות את הזהות שלי", אומר רועי חומרי, שותפה לעמותה. הוא אחראי על מערך הצוותים שיוצאים בשעות הערב לסייע לצעירים שמרכז חייהם הוא ברחוב. גם הוא לא הגיע לזה במקרה.

"כשהתבגרתי בתור ילד שמבין שהוא שונה במשהו מאוד מהותי , לא היו לי מודלים לחיקוי. הדבר היחיד שיכולתי להזדהות איתו היה זלמן שושי שהופיע אז במעגל של דן שילון. אמרתי לעצמי שכזה אני לא ואז שאלתי את עצמי מה אני כן. התחלתי מעין מסע של פירוק והרכבה של השאלה מה זו זהות גברית. יצאתי מהארון בהדרגה. בגיל 25 זה היה מול החברים ועד גיל 27 או 28 זה היה בחוץ לגמרי. אני חושב שהיכולת להגדיר מה נכון בשבילי נתנה לי כלים להתבוננות ולניהול של בני אדם ושל סיטואציות , שמאוד עוזרים לי".

שחר סמוחה

הקהילה העסקית | כל הזכויות שמורות לגלובס 2018